החלטתם לכתוב מאמר. ברכותיי. אבל רגע – האם אתם יודעים איזה סוג של מאמר ברצונכם לכתוב? הפוסט הזה יכול לתרום גם לכאלה המתורגלים יותר בכתיבת מאמרים, בכך שיפרוש בפניהם את האפשרויות הרבות שעומדות בפניהם וירחיב את היכרותם עם המנעד הרחב של סוגי מאמרים אקדמיים.
בעולם התחרותי של היום מצופה מכל כותב/ת לא להשתהות ולהתחיל "לפרסם" כבר בתחילת הקריירה האקדמית. אין פלא אפוא שלנוכח האתגר הזה, רבים נתקפים חרדה, לעיתים אפילו חרדה משתקת. ואולם כדאי לזכור כי אף שהשלמת מאמר המבוסס על מחקר מקורי עשויה לארוך שנים (זוכרים את הדוקטורט?), ניתן לפרסם מאמרים לאורך הדרך – עד להשלמת המחקר וניתוחו.
ישנם סוגים שונים של פרסומים אקדמיים, ובפוסט זה אתרכז בעיקר במאמרים בתחום מדעי החברה. מאמרים אלה, המדווחים על מחקרים העוסקים בהתנהגות האנושית, הם הסטנדרט במדעי החברה, מדעי הבריאות ומדעי ההתנהגות, הכוללים אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדע המדינה, כלכלה, בריאות הציבור, גיאוגרפיה, חינוך ומנהל עסקים.
ניתן למיין את המאמרים האלה בדרכים שונות. אני אתחיל בהסבר על המאמרים המחקריים, ואז אעבור לסוגים אחרים של פרסומים אקדמיים.
א. מאמר המתבסס על מחקר מקורי
מאמרים המדווחים על מחקרים מקוריים הם הסוג הנפוץ ביותר בכתבי העת האקדמיים, ומתאימים לתחומים רבים ולסוגי מחקר שונים. לרוב הם כוללים מבוא, סקירת ספרות, שיטות מחקר, תוצאות ודיון ומסקנות. בדרך כלל הם ארוכים יחסית, וכתיבתם דורשת השקעה זמן רב יחסית.
אף שרבים ממחקרים אלה משתמשים בשיטות מחקר מעורבות, אמיין אותם לצרכינו לארבעה סוגים, ובכל אחד אציג דוגמה מתחום המשפט המתבססת על ספרה של בלכר
( Belcher, 2019, pp. 42-45).
• מאמר מחקרי המדווח על ניסוי
מאמר המדווח על מחקר שבו החוקרים מוציאים לפועל ניסוי בתנאים קפדניים ומבוקרים, כולל קבוצת ביקורת ומניפולציה של המשתנים, וזאת כדי לקבוע קשר בין סיבה לתוצאה בתחום ההתנהגות האנושית. מרבית הניסויים נערכים במעבדה, ומיעוטם נערכים בשדה. הנתונים נאספים ואז מנותחים באמצעות כלים סטטיסטיים. מאמרים מסוג זה נפוצים יותר במדעי ההתנהגות מאשר במדעי החברה או במדעי הבריאות.
דוגמה למחקר אפשרי:
חוקרים יכולים להראות לחמישים שופטים שנבחרו רנדומלית מסמך זהה המתעד אירוע פלילי, אך מצרפים למסמך תמונות של נאשמים שונים. השופטים יתבקשו להעריך את גזר הדין שיגזרו על הנאשמים בעבירה. זה נעשה כדי לבדוק האם מאפיינים מסוימים של נאשמים – כגון מגדר, גזע, גיל וכדומה – גורמים לשופטים לגזור עונשים שונים בגין אותה עבירה. כאן, מאפייני הנאשמים הם המשתנה שעובר מניפולציה על ידי עורכי המחקר.
• מאמר מחקרי כמותני
מאמר המדווח על מחקר שבו נבדק היחס בין משתנים על מנת לזהות מתאמים (קורלציות) בתחום ההתנהגות האנושית. במחקר זה אין מניפולציה על המשתנים והוא נערך בשדה, לא במעבדה. סוג זה של מחקר נקרא לעיתים "מחקר תיאורי" משום שהוא מתאר את המשתנים אך לא מתערב בהם. הוא גם אינו יכול להוכיח נסיבתיות אלא רק מתאם בין המשתנים.
גישות כמותניות טיפוסיות כוללות למשל עבודה עם נתונים שהתקבלו ממאגרים ממשלתיים או מסקרים וראיונות (פנים אל פנים, טלפונית, או כל צורת תקשורת אחרת) שנערכו עם עשרות משתתפים, לכל הפחות. לאור ריבוי הנתונים ובשל העובדה שאוכלוסיית המחקר נבחרת כך שתייצג עד כמה שניתן את האוכלוסייה הכללית (אוכלוסיית המדגם), התוצאות של מחקרים כמותניים יכולות להניב מסקנות רחבות יותר מאשר מחקרים ניסויים. מאז שנות ה-50, סוג זה של מאמרים נחשב ליוקרתי ביותר במדעי החברה.
לדוגמה:
חוקרים יכולים לאסוף נתונים ממאגר מידע ממשלתי על מאות או אלפי תיקים שנדונו בבתי המשפט, ולבדוק האם שופטים גוזרים עונשים שונים על נאשמים באותה עבירה. או למשל, חוקרים יכולים לערוך סקר בקרב השופטים ובו לשאול אותם לגבי האופן שבו הם תופסים את הנאשמים.
• מאמר על מחקר איכותני
מאמר על מחקר המשתמש במתודולוגיות איכותניות ונועד להבין את ההתנהגות האנושית. הנתונים, הנאספים בשדה, אינם כמותיים בדרך כלל, וניתן לתארם במילים ולא במספרים. מחקר איכותני מתבסס על תשובות פתוחות (למשל כאלה שניתנו בראיונות), עם מספר מרואיינים קטן יחסית; לחילופין, הוא מתבסס על צפייה בסיטואציה בחיים האמתיים.
מחקרים כאלה הם שימושיים בפיתוח תובנות לגבי התנהגות אנושית. למשל, מה מגביר אצל אדם את המוטיבציה להשיג דבר מסוים. למרות הערך העצום של תובנות העולות ממחקר איכותני, מספר דיסציפלינות, חוקרים וכתבי-עת מחשיבים מחקרים איכותניים כנחותים לעומת מחקרים כמותניים.
לדוגמה:
חוקרים יכולים לבצע ראיונות עם כמה שופטים לגבי תפיסתם את הצדדים בתיק ומידת האמפתיה שהם חשים כלפיהם. לחילופין, החוקרים יכולים לשבת באולם הדיונים ולצפות בשופטים במשך תקופה מסוימת. כיצד למשל תגיב השופטת להיותו של אחד הנידונים לבוש במדי אסיר או תגובתה לגבי מאפיינים אחרים של הנאשמים העומדים בפניה?
• חקר מקרה
מאמרים מחקריים המתבססים על חקר מקרה מדווחים על התרחשות מסוימת בהקשר הטבעי שלה. שלא כמו בידיעה חדשותית, חקר מקרה אקדמי מחייב התעמקות ובחינה מדוקדקת של השאלה הנחקרת, כששיטות המחקר יכולות להיות הן כמותניות והן איכותניות. מאמרים על מחקרים אלה צריכים לזהות ולנסח את הבעיה, להציע דרכי התמודדות איתה, לשפוך אור על היבטים נסתרים ולהגביר את ההבנה לגבי הסיטואציה.
לדוגמה:
מאמר המדווח על פרשה מסוימת ועל ההליך המשפטי שהתנהל במסגרתה; על הגורמים הלוקחים בו חלק (שופט, נאשמים, עורכי דין ועוד), על תפיסותיהם ומעשיהם של המעורבים בו, על האינטראקציה ביניהם ועוד.
ב. מאמרים תיאורטיים או פרשניים
מאמרים שאינם מתבססים על מחקרים – לא ניסויים, כמותניים או איכותניים. אין בהם נתונים מספריים או תצפיות. הם מביאים את הפרשנות של החוקרים על תופעות, מושגים תיאורטיים ועוד. המאמר כולל הצגת רקע (מידע קיים או היסטורי על הנושא), הצגת הרעיון/תיאוריה, דיון ויישום, מסקנות וסיכום.
לדוגמה:
מאמר המדווח על ההיסטוריה של ההטיה השיפוטית נגד בני מיעוטים מאז קום המדינה.
ג. מאמרי סקירה - מטה-אנליזה ( Review)
מאמרים אלה סוקרים מאמרים רבים אחרים שהתפרסמו על נושא מסוים. כדי שמאמר כזה יתפרסם הוא לא יכול להיות רק סיכום של כתבים קודמים, אלא הוא חייב לספק בחינה ביקורתית של הפרסומים. למשל, חשיפת בעיה או כשל מסוים, מסקנה מקורית העולה מהיחסים בין המשתנים, השוואה, הנגדה וזיהוי פערים וחוסר התאמה וסתירות בין המחקרים השונים. במקרים רבים כתבי עת מזמינים מחוקרים מובילים בתחומם מאמרי סקירה, ואינם מקבלים אותם מכל חוקר כשם שהם מקבלים מאמרים מחקריים אחרים.
לדוגמה:
חוקרים יכולים לבחון כיצד מתייחסים מאמרים בתחום המשפט לשאלת האקטיביזם השיפוטי, לסוגיית הרשעות השווא, וכדומה.
ד. מאמרי דעה
אלה מסות המביאות את נקודת המבט של הכותב, את דעותיו והערותיו לגבי נושא מסויים. בדרך כלל הם מאמרי קצרים יותר ממאמרים מחקריים. מאמרים כאלה בדרך כלל עוסקים בנושא חדש ומקדמים את השיח המקצועי בתחום. הכותבים הם בדרך כלל חוקרים מובילים בתחומם.
לדוגמה:
מאמר העוסק בטיעונים נגד עונש המוות הקיים עדיין במדינות מסוימות בארצות הברית.
ישנם כמובן סוגים נוספים של מאמרים אקדמיים שאליהם לא נתייחס בפוסט הזה כגון: ראיון, ביקורת ספרים, תרגומים, מאמרי תגובה ועוד.
Belcher, Laura, Wendy. 2015. Writing your Journal article in Twelve Weeks. 2nd Ed. Chicago & London: The University Of Chicago Press.