שמונה טיפים לכתיבה אקדמית מעניינת

1. בררו מי הקוראים העתידיים שלכם וכתבו עבורם

אם אתם כותבים תזה או כל עבודה אקדמית אחרת, שהנמען הראשי שלה הוא המנחה שלכם, אז ברור לכם שהוא/היא חייבים לקרוא את העבודה שלכם, אבל אל תטעו לחשוב שהעניין שלו/שלה בעבודה הוא פרט שולי. עבודה שנקראת בהנאה ע"י המנחים תזכה להערכה גבוהה הרבה יותר מאשר עבודה שהיא "סופר מלומדת" אבל משמימה. המנחים, כמו שאר בני האדם, מעדיפים לקרוא טקסט מעניין, זורם ובהיר.

גם כאשר אתם פונים לקוראים אחרים, אנשי אקדמיה שעוסקים בתחום הכתיבה שלכם או סתם כאלה המגלים בו עניין, נסו לייצר טקסט שיידבר אליהם ויגרום להם להיות באינטראקציה עם הטקסט. חשבו על שאלות שעשויות לעלות במוחם בחלקי העבודה השונים והתייחסו לשאלות האלה, למשל בעזרת שאלות רטוריות או אמצעים דומים

    2. הוסיפו פרטים מרתקים

כל נושא שאתם כותבים עליו יכול להיות מעניין יותר אם תהפכו אותו לרלוונטי לחיי הקוראים. כך הם יוכלו להזדהות עם הכתוב בקלות רבה יותר גם ברובד הרגשי. למשל, יוזמת חקיקה טכנית יכולה להישמע מעניינת הרבה יותר אם תכתבו כי "בלעדי חקיקה כזו אף אחד מאתנו לא יכול היה להנות מהחופש לעשות כך וכך..". דרך נוספת היא להביא דוגמאות מחיי היום יום לחיזוק או להדגמת הטענות שלכם. דוגמאות או סיפורים קצרים מאפשרים לקוראים להבין טוב יותר את המסר שאתם מבקשים להעביר ולכן גם לגלות יותר עניין בחיבור שלכם.

   3. אל תברברו את עצמכם לדעת

התברברות מתמשכת היא נוסחת קסם לגרום לקוראים שלכם לאבד עניין בחיבור שכתבתם. אם אינכם יודעים בדיוק מה ואיך אתם רוצים להגיד, אתם מועדים להשתמש בלשון מעורפלת ולא חד משמעית. אין דבר משעמם יותר מלנסות לעקוב אחר נפתולי מוחו של הכותב, כאשר לו עצמו לא ברור לחלוטין לאן הוא חותר. תכנון קפדני מוקדם של מה אתם רוצים לכתוב יחסוך לכם (ולקוראים שלכם) הרבה כאב ראש בהמשך הדרך.

   4. השמיעו את הקול שלכם

הבאת דברים בשם אומרם יכולה להיות מאוד מייגעת לקריאה אם אינכם מבטאים דעה אישית או כוללים התייחסות מקורית שלכם לנאמר. החיבור שלכם יהפוך למעניין ובעל ערך רב יותר אם תארגנו את המקורות שלכם לא כמו רשימת מכולת, אלא תוסיפו את הפרשנות שלכם ותביאו לקדמת הבמה את החשיבה המקורית (והמושכלת) שלכם.

   5. השתמשו בטכניקות של כתיבה יוצרת

מה עניין שמיטה להר סיני? נכון, הקשר בין כתיבה אקדמית לכתיבה יוצרת אינו מובן מאליו. הרי יש גבול לאפשרות שלנו לספר סיפורים בכתיבה שצריכה להיות אובייקטיבית ונסמכת על כללים די נוקשים. אבל עדיין יש טכניקות מתחום הכתיבה היוצרת שניתן לאמץ לכתיבה אקדמית. למשל, אתם יודעים בוודאי שהפרק או אפילו הפסקה הפותחת של ספר או סיפור הם קריטיים ללכידת תשומת הלב של הקוראים ולהנעתם להמשך הקריאה. יישמו זאת גם בחיבור האקדמי שלכם: בפסקה או בתת הפרק הפותח אתם יכולים להשליך חכה שתלכוד את תשומת ליבם של הקוראים, למשל ע"י הצגת טענה שנוייה במחלוקת, פיסת מידע מתגרה או אפילו שאלה רטורית.

   6. הימנעו מקלישאות

אני לא יודעת מה היחס שלכם לקלישאות, אבל אני ממש אלרגית אליהן. מי שנזקק להן הוא לרוב מי שאין לו מה לומר ובכל זאת מתעקש להגיד משהו. הן צפויות, משעממות ומרוקנות מכל משמעות. לקלישאות צורות רבות – הן יכולות להיות ביטויים שמרבים להשתמש בהם כמו "בוא נודה על האמת", "בסופו של יום", או איזשהו ביטוי או מושג שיכול להיות חשוב בפני עצמו אך מרוב שימוש שאתם עושים בו בחיבור שלכם הוא הופך להיות חסר משמעות. באחד החיבורים שקראתי (בן עשרה עמודים בערך) המושג "למידה לאורך החיים" הופיע יותר מעשרים פעם. לאחר הפעם השלישית או הרביעית, כל פעם נוספת שנתקלתי במושג הזה בחיבור הרגשתי כאילו דוקרים אותי במסרגות ברזל.

   7. צמצמו, מקדו וקצרו

כשאתם כותבים טיוטה, כתבו באופן חופשי מבלי לצנזר את עצמכם. אבל כשאתם קוראים את הטיוטה ומתחילים לערוך אותה, שלפו את המספריים והפכו לעורכים חסרי רחמים. צמצמו, דייקו וחתכו בבשר החי כך שהטקסט שלכם יהיה ממוקד ומדויק יותר. אם אפשר לכתוב אותו הדבר בעשר או חמש מילים, העדיפו את האופציה של החמש מילים. זכרו, תמציתיות היא כוח.

הביטוי הבא מתמצת את העצה החשובה הזו:

                                                Write Hot, Edit Cold

אה, ואת הטיוטה שלכם ערכו יומיים או יותר לאחר סיום כתיבת הטיוטה, כך שתצליחו להתרחק קצת מחוויית הכתיבה שלכם. 

   8. לא לשכוח לעשות הגהה רצינית.