איפה מתחבא הקול שלך?

כל מי שנכנס בשערי האקדמיה מוזמן להצטרף אחר כבוד לחגיגה ולנסות להטביע את חותמו על השיח האקדמי. סטודנטים לתארים ראשונים בעיקר – אל תחטפו פיק ברכיים. אף אחד לא מצפה מכם להציע איזו תיאוריה גדולה שתנפץ את כל מה שידענו עד היום.

אבל, וזה אבל גדול, בעבודות שאתם מגישים חשוב שתייצגו לא רק את המקורות המחקריים שעליהם בחרתם להסתמך, אלא גם את ההבנה שלכם, הפרשנות שלכם והתובנות שלכם על נושא העבודה.

לזה קוראים "קול המחבר".

הנה כמה דרכים שבאמצעותן תוכלו לבטא את הקול שלכם:

1. נסחו את הטיעון שלכם בתחילת הקטע או הסעיף (ללא הפניה למקורות), ואז הביאו עדויות, ממצאים וטיעונים מגובים בהפניה למקורות. לדוגמה:

"נכון להיום אין עדיין כלי מבוסס מחקרית למדידת חלוקת קשב אצל ילדים. השיטות הנוכחיות בהן משתמשים להערכת חלוקת קשב אצל ילדים מתבססות בדרך כלל על איזושהי וריאציה של CPT בתוספת משימה כלשהי כגון חשיפה לגירוי שמיעתי (Salthouse,2003).

2. הבהירו לקורא העבודה את הקשר בין המקורות השונים שאתם מביאים. לדוגמה:

"בכל מקרה, סמית (Smith, 2009) מציע גישה שונה…"

3. הבהירו לקורא מה הקשר בין המקורות שאתם מביאים לבין הטענה שאתם טוענים. למשל:

"כהן, (2018) מאתגר את הטענה שהשימוש בחיות מעבדה אינו מחוייב המציאות. לדעתו…… ".

4. השתמשו בשפה ברורה להביע הסכמה/ אי הסכמה/ פקפוק/ זהירות עם המקור שאתם מביאים. למשל:

"הממצאים של כהן (2018) מראים בבירור….."; "חולשה מהותית בטענתו של כהן (2018) היא…"; "המחקר מציע…..".

5. בסיום הקטע או הסעיף הביאו משפט סיכום בסגנון של "אז מה היה לנו פה". למשל:

"כל מה שהובא כאן מראה בבירור כיצד לצפייה בתכנים אלימים בטלויזיה יש פוטנציאל לחבל בהתפתחות הרגשית של ילדים".

6. שימוש בפעלים המעידים על התייחסותכם ועל הבנתכם את הכתוב. למשל:

"כהן (2018) מסביר ש.."

"כהן (2018) מציע ש…"

"כהן (2018) טוען ש…"

"כהן (2018) מתאר את …."

"כהן (2018) קובע במידה רבה של צדק…."

"כהן (2018) לא מצליח להסביר…"

"כהן (2018) חושף ש…."

לסיכום, הקורא שלכם רוצה לשמוע גם אתכם ולא רק אוסף של דברים שאתם מביאים בשם אחרים בסגנון של "הוא אמר, היא אמרה".