אני שמחה לבשר שאחרי תקופת הריון ממושכת של מספר שנים, הגיח לעולם הספר "כנסי סטודנטים כקליידוסקופ פדגוגי בהכשרת מורים: המקרה של תכנית רג"ב".
הרעיון לספר על פרקטיקת הכנסים ככלי פדגוגי הועלה לראשונה על ידי ד"ר נחום כהן, ממייסדי תוכנית המצוינים במכללות להוראה. חברה אליו ד"ר רמה קלויר, גם היא ממייסדי התוכנית, וביחד הם הצליחו לקבל את ברכת הדרך מנח גרינפלד, מי שהיה ראש האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, וד"ר יהודית שטיימן, שעמדה בראש הוצאת הספרים של מכון מופ"ת.
לאחר מכן פנו נחום ורמה למרכזי תכניות רג"ב במכללות להוראה וכן לגורמים אחרים שהיו קשורים לתכנית ולכנסים שאורגנו במסגרתה, וביקשו אותם לכתוב על הכנסים שנערכו במכללותיהם. הדרך להשלמת הספר היתה ארוכה ומלאת מהמורות, ובמהלכה גויסתי גם אני להצטרף לצוות העורכים והכותבים. תמיכתן של ד"ר יהודית שטיימן ד"ר יהודית ברק, מהוצאת הספרים של מכון מופ"ת, עזרו לנו להביא את הספר לגרסתו הסופית, לשביעות רצוננו.
הספר עב הכרס שיצא לאור מאגד בתוכו מאמרים שכתבו מרכזי תוכניות המצוינים במכללות להוראה וכן כותבים אחרים שהיו קשורים לתוכנית בדרך זו או אחרת. בשלב מסוים גם אני גויסתי לצוות העורכים והכותבים.
התקציר המופיע בגב הספר
תוכנית רג"ב, שנועדה להכשיר סטודנטים מצטיינים במכללות להוראה, שמה לה כמטרה לחשוף את הסטודנטים לדרכי למידה לא־שגרתיות, כאלה שיכשירו אותם להיות מורים יצירתיים, פתוחים , יזמים ומובילים. אחת מאבני היסוד של התוכנית היא עריכת כנסים על ידי הסטודנטים ובעבורם. תוכני הכנסים נוגעים בפניה הרבים של הפעילות החינוכית, מהסוג שאינו מקבל על פי רוב מענה בתוכניות ההכשרה הסטנדרטיות . בכנסים אלו הסטודנטים הם האחראים הן על ההיבט הארגוני הן על ההיבט התוכני. הכנת הכנסים דורשת חשיבה יצירתית, מעורבות, יוזמה, למידה עצמאית, עבודה בצוות ולקיחת אחריות של הסטודנטים על אופן למידתם.
הספר מסכם קרוב לעשרים שנות פעילות של פדגוגיית הכנסים בתוכנית רג"ב בכל המכללות האקדמיות לחינוך בישראל, ומציג מאמרים של מְרַכְּזֵי התוכנית ובעלי עניין אחרים שהיו מעורבים בעשייה. המחקרים שנערכו על הכנסים, המאמרים המתארים אותם במכללות השונות, ניתוחם באמצעות תאוריות למידה חדשניות ועוד – כל אלה יוצרים קליידוסקופ פדגוגי ססגוני, מעודכן וייחודי לתוכניות להכשרת מורות ומורים, כאלה המבקשות לשבור את השגרה ולקחת את הסטודנטים למחוזות אחרים של למידה והתנסות, ועשויות גם להעניק השראה לכל העוסקים במערכת החינוך בכל אחד משלביה.
למי הספר עשוי להיות רלוונטי, ולמה
- לכל העוסקים בהכשרת מורים – מורי מורים, בעלי תפקידים במוסדות המכשירים מורים, וקובעי מדיניות בתחום.
הספר מתאר כיצד התפתחה יוזמת הכנסים בתכנית רג"ב, כיצד היא צברה תאוצה ואפילו גלשה למחוזות שלא תוכננו מראש. ניתן גם להבין כיצד מאילוצים שונים שבתוכם פועלת התוכנית במכללות להוראה, נולד מיזם שלא רק עוקף גבולות מגבילים למדי, אלא אף מנצל את ההקשר הייחודי של כל אחת מהתוכניות במכללות השונות כדי לבטא תפיסת עולם ייחודית, ערכים וכישורים מגוונים.
כשם שמלומדים, מורים, אנשי אקדמיה ובעלי מקצועות חופשיים אחרים זקוקים לכנסים ולמפגש עם עמיתים לצורך הפריה רעיונית ויצירת שיתופי פעולה, כך כנסי הסטודנטים חשובים להתפתחותם המקצועית של הסטודנטים כמורים לעתיד: מבחינת החשיפה למסגרות חינוך מגוונות וליוזמות מעוררות מחשבה; האפשרות להתנסות בארגון למידה ובדרכי למידה חדשניות שעשויות להיות רלוונטית לתפקידם העתידי; וכאמצעי לביטוי עצמי ולמימוש כישרונות, חבויים וגלויים כאחד.
- למורי ולמנהלי בתי ספר
הספר מדגים כיצד כנסים, שבדרך כלל נתפסים כהפוגה מלמידה, יכולים לשמש כאירועי שיא חווייתיים של למידה מתמשכת. הוא עושה זאת באמצעות הבאת סיפוריהם של כנסים רבים ושונים. משכך, הספר יכול לשמש מאגר רעיונות יישומיים, לרענן את הלמידה ולהפוך אותה לחווייתית ומרגשת. הספר מפרט את עקרונות הפעולה הבסיסיים של פרקטיקת הכנסים, אולם התכנים ניתנים לשינוי ולהתאמה לכל תחום ולכמעט כל גיל של לומדים.
- אין חדש תחת השמש – למתעניינים בהיסטוריה
השער הרביעי בספר מביא את סיפורם של כנסים לאורך ההיסטוריה, החל מכנסים שנערכו באתונה של ימי יוון העתיקה לצורך הרחבת ההשכלה והחינוך של האזרחים, דרך כנסים שנערכו בתקופת המקרא בשם ירחי כלה, שניתן לראותם כדגם ראשוני של אוניברסיטה עממית, עבור בכנסים ומושבי ידע ששימשו לחינוך בלתי פורמלי בתרבות האיסלם, וכלה בכנסים מקוונים שנערכים כיום. המאמרים מתארים את הכנסים האלה שייחודם אינו רק בחלק ההפגתי שלהם, אלא בסינרגיה הנוצרת במהלכם אשר מאפשרת חינוך ולמידה בצוותא.
- לאנשי אקדמיה, סטודנטים וחוקרים העוסקים בכתיבה של מאמרים או עבודות
השער השני בספר מביא ארבע נקודות מבט שונות על כנסים, שכל אחת מהן נשענת על מסגרת תיאורטית שונה. כל מאמר מנתח את הכנסים בעזרת המסגרת התיאורטית והמושגים התיאורטיים הרלוונטים לאותה מסגרת, ובאופן זה מדגים הן את הדרך בה ניתן ליישם כלים תיאורטיים לניתוח תופעה מסוימת והן את הרציונל התיאורטי של פדגוגיית הכנסים. השימוש בארבע נקודות מבט שונות המשלימות זו את זו הופך את תמונת הכנסים המתקבלת לנטועה במסורת תיאורטית עשירה בתחום הלמידה וההוראה.
שישים שניות על תיאוריה ומסגרת תיאורטית והחשיבות שלהן במחקר
תיאוריות נוצרות על מנת להסביר, לנבא ולהבין תופעה. המסגרת התיאורטית היא מבנה התומך בתיאוריה שבה משתמשים להסבר תופעה או בעיה הנמצאת במוקד המחקר. מסגרת תיאורטית מורכבת ממושגים והגדרותיהם, וכן מהתיאוריה (או התיאוריות) שבהן משתמשים במחקר הספציפי. היא גם קושרת את הידע הספציפי של הנושא הנחקר לגוף ידע קיים ורחב יותר, ומאפשרת לחוקרים לעשות הכללות על סמך הניתוח של התופעה או המחקר.
המסגרת התיאורטית אינה דבר שניתן למצוא בקלות בספרות – לשם מציאת מסגרת תיאורטית מתאימה למחקר מסוים, יש לקרוא לעיתים עשרות רבות של מאמרים וספרים. הבחירה בתיאוריה תלויה במידת ההתאמה שלה לבעיה/מחקר, קלות השימוש בה ומידת ההסברה המוכחת שלה.