האם יש הבדל בין טענה לטיעון, ואם כן, מהו?
התשובה הקצרה – כן.
תשובה קצת יותר ארוכה – בחיי היום יום אנחנו מרבים להשתמש במושג 'טענה' בהקשרים רבים ומגוונים, לאו דווקא אקדמיים. במילה טיעון אנחנו משתמשים פחות, אך חשופים לה בעיקר בהקשר המשפטי כמו 'טיעונים לעונש" לדוגמה.
תשובה מדויקת (אבל די מבלבלת) – כשמות עצם, ההבדל בין טענה לטיעון היא שטענה היא דרישה לבעלות לגבי משהו (למשל טענה לניצחון בבחירות; הטוען לכתר) או בעלות על אמתותה של נקודת המבט שאתם מציגים (למשל "ההתמודדות עם מגפת הקורונה מביאה לקיטוב חברתי"), בעוד שטיעון הוא עובדה או אמירה התומכים בטענה, כלומר נימוק.
אז בואו נפזר את הערפל
כולנו משתמשים בטיעונים כל הזמן. כאשר יש לנו טענה ואנחנו מנמקים אותה, אנחנו בעצם יוצרים טיעון. לדוגמה:
- נניח שאתם בני עשרה שקיבלתם רישיון נהיגה לפני מספר חודשים, ואתם מבקשים מהוריכם רשות לקחת את המכונית לבקר חברים (הטענה שלכם – אפשר לסמוך עליכם). כדי לשכנע אותם אתם מזכירים להם כמה אחראים אתם בנהיגה שלכם, מספרים להם שהחברים שאתם נוסעים אליהם גרים דיי קרוב וחוץ מזה אתם מבטיחים לא לשתות אפילו טיפת אלכוהול – הצגתם טיעון או הנמקה (You have made an argument).
- אם אתם מנסים לשכנע את הבוס שלכם לתת לכם העלאה במשכורת ( הטענה שלכם – מגיעה לכם העלאה בשכר) ואתם מגייסים לעזרתכם טבלאות שבהן מוצגים עליות השכר בתחום שלכם, את לוח הנוכחות שלכם בעבודה להוכחה שלא החמצתם יום עבודה בשנה האחרונה וגם תגובות של לקוחות מרוצים מהשירות שהענקתם להם – הצגתם טיעון/הנמקה.
זו דעתי ואני תומך בה – יופי. אם תרצה שגם אנחנו נתמוך בה – נא הצג נימוקים.
חמשת מרכיבי הטיעון
- הטענה – אמירה לגבי משהו שהוא אמת.
- הנמקה – אמירות התומכות בטענה. כדאי לחשוב עליהם כמשפטי המשך לטענה הנפתחים במילים כגון "כי" או "משום".
- הצדקה – הבסיס לטיעון או ההנחה שרלוונטית לבעיה.
- הוכחות – נתונים וממצאים שהתקבלו ממחקרים העוזרים לבסס את הטענה.
- תגובות – התייחסות למתנגדים פוטנציאליים המציעים טיעוני נגד או הסברים חליפיים.
דוגמאות לטיעונים
דוגמה ראשונה:
הטענה – בנים מסיימים את בית הספר בעמדת נחיתות.
ההנמקה – משום שבממוצע ההישגים שלהם נמוכים מאלה של הבנות.
ההצדקה – ידוע שהצלחה בחיים קשורה גם להישגים הלימודיים.
הוכחות – נתונים וממצאים שהתקבלו ממחקרים כגון נתוני בחינות בגרות ועוד, וכן נתונים על לימודי המשך של בנות ובנים.
תגובות – השכר הממוצע של גברים גבוה משל נשים. גברים תוספים עמדות בכירות יותר מאשר נשים. הסבר אפשרי – קיימת בשוק הפליה מגדרית הגורמת להיפוך דפוסי הממצאים של מסיימי בתי הספר.
דוגמה שניה:
הטענה – מגפת הקורונה מפוררת את הלכידות החברתית בישראל.
ההנמקה – משום שקבוצות שונות בעלי אינטרסים מנוגדים מנסים להשפיע על מקבלי ההחלטות כדי להיטיב עמם על חשבון הקבוצות האחרות.
ההצדקה – חוסנו של עם נמדד בעוצמת הלכידות והערבות ההדדית בין מגזרים שוני בעם.
הוכחות – גילויי שנאה ברשתות החברתיות, דיווחי התקשורת, אירועים אלימים.
תגובות – למשל, התייחסות לאלה הטוענים כי הקיטוב בעם הוא המצאה של התקשורת, או כי בזמן משבר אמיתי עדיין הערבות ההדדית בישראל היא מן הגבוהות בעולם.
זכרו, הוכחות אינן מדברות בשם עצמן. הן תמיד נתונות לפרשנות.
לסיכום, אלו השאלות שכדאי שכל כותב תיזה, מאמר או אפילו עבודה אקדמית רצינית צריך לשאול את עצמו:
- מהי הטענה שלי?
- מהם הנימוקים או הטיעונים שלי שיתמכו בטענתי?
- למה הנימוקים שלי רלוונטיים לטענתי?
- מהן ההוכחות התומכות בנימוקים שלי?
- איך אני מתייחס להתנגדויות ולהסברים/נימוקים חלופיים?
חלק מן הדברים שהבאתי בפוסט הזה מתבססים על פוסט של Pat Tomson, בלוגרית נפלאה שמתחזקת בלוג מדהים בשם Patter