כמו שהבנתם כבר בוודאי, הבלוג הזה הוא לא המקום שבו נותנים עצות איך לתחמן את המערכת. אבל, יש כל מיני אמצעים ודרכים להתגבר על קשיים שעלולים לצוץ לכם במהלך הכתיבה. ראשית נתייחס להיקף העבודה, שהוא בוודאי גדול יותר מכל מה שעשיתם עד היום.
היקף העבודה הסמינריונית
אחד החששות הגדולים ביותר של סטודנטים נוגע לאורך העבודה או לייתר דיוק – איך למלא 20 עד 25 עמודים (מספר העמודים המומלץ) בנושא אחד. אני לא מדברת עכשיו על יחידי הסגולה מבינכם שיש להם יד קלה על העט (סליחה, על מקלדת). רובנו יורקים דם כדי לכתוב עמוד אחד, לא כל שכן 20-25 עמודים!
אז אם הצצתם כבר בעבודה סמינריונית שמישהו עשה או שאתם עשיתם אחת, אתם יודעים שמספר העמודים המומלץ הוא המספר ברוטו:
לעבודה יש שער – העמוד הראשי שאינו נספר בעמודי העבודה.
לאחריו תוכן עניינים בעמוד אחד.
מבוא בעמוד נוסף.
כל פרק בעבודה מתחיל בעמוד חדש.
בסוף רשימת המקורות – גם היא על עמוד נפרד.
אחרי שתורידו את כל הטרה (זוכרים "ברוטו-נטו-טרה"?) תקבלו 10 עד 15 עמודים כתובים. לזה תוסיפו גם רווח של שורה וחצי בין שתי שורות (או רווח של שתי שורות – לפי ההנחיות שקיבלתם) והרי לכם חיבור פחות מאתגר באורכו ממה שחשבתם.
איך מוצאים מקורות ראויים לעבודה סמינריונית?
מקורות ראויים לעבודה סמינריונית הם למשל מאמרים המתפרסמים בכתבי עת שפיטים, ספרים עיוניים ופרסומים באתרי אינטרנט רציניים של גופים או מוסדות מוכרים.
בעצם, פעמים רבות מספיק מאמר מצויין אחד. הוא כבר יוביל אתכם לכל השאר. בסקירת הספרות שלו תמצאו הפניות רבות למאמרים שחלקם בוודאי רלוונטיים לכם. חפשו את המאמרים הללו ותגלו גם שם הפניות נוספות שיוכלו להועיל לכם. אם המאמר שממנו התחלתם את החיפוש הוא ממש עדכני, נניח מ-10 השנים האחרונות, אתם כבר די מסודרים. בטח יש לכם ביד כבר חמישה או יותר מאמרים רלוונטיים.
אם המאמר הוא מלפני 20 שנה או יותר, וגם אם הוא מאוד רלוונטי לנושא שלכם, חשוב שיהיו לכם מקורות עדכניים יותר נוספים. נסו לחפש פרסומים של מחבר המאמר משנים מאוחרות יותר. כמובן תמיד תוכלו לחפש מאמרים וספרים בעזרת מילות מפתח מתאימות והגבלת התוצאות לשנים האחרונות.
היקף המקורות המומלץ בעבודה סמינריונית אינו גדול, כך שהתחלה עם מקור טוב אחד יכולה להוביל אתכם כמעט לכל השאר.
ואם בכל זאת לא מצאתם מספיק מקורות או שהנושא שאתם כותבים עליו הוא חדש יחסית ואין עליו מספיק פרסומים?
במצב הזה, כדאי לכם מאוד לבצע מחקר קטן, כך שאחד מפרקי בעבודה יוקדש לו. למשל, נניח שאתם מבקשים לכתוב על שינוי בהרגלי הפנאי של מתבגרים בזמן הקורונה. זהו נושא חדש יחסית (הפוסט הזה נכתב בעצם ימי הקורונה) וסביר להניח שיחקרו אותו לפני ולפנים, אבל בינתיים אין הרבה מאמרים בנושא. ואז, לאחר שבפרק הראשון של העבודה תביאו איזושהי סקירה מבוססת מקורות, על השינויים שגרמה ההתמודדות עם המגפה לחיי הפנאי של של כולנו, הפרק השני בעבודה יוקדש לניתוח ראיונות שתערכו עם מספר מתבגרים. שימו לב, אף שזוהי עבודה סמינריונית ואתם אינכם חוקרים מוסמכים, כבר למדתם קורס של שיטות מחקר ואתם אמורים לדעת, לפחות בתיאוריה, איך לבצע ואיך לנתח ראיון. אז לכו על זה והקדישו למחקר שלכם את הפרק השני בעבודה, ואז בפרק השלישי כתבו את התובנות והמסקנות הקושרות את המחקר הקטן שערכתם לתמונה הגדולה יותר שהבאתם בפרק הראשון.