מישהו לרוץ איתו

אחד הדברים (אם לא ה…) שחילצו אותי ממחסום הכתיבה של מאמרים הוא כתיבה עם שותפים. אין כמו שותפים מתאימים להניע אותך לכתוב, לעזור לך לבחון את הרעיונות שלך לגבי נושאים או מחקרים להגיע לתובנות חדשות בגלל סיעור המוחות שמתרחש כאשר שניים או יותר אנשים דנים בנושא מסויים, לסייע אחד לשני לחלץ את עגלת הכתיבה מהבוץ בו היא נוטה לשקוע לעיתים קרובות מדי וגם, לא פחות חשוב, לפרגן, לפרגן לפרגן.

אני כותבת רק כשאני לבד מול המחשב. כשאני נמצאת עם אחרים, אין לי את הפניות המחשבתית העמוקה כדי לכתוב כראוי. כתיבה , כן גם כתיבה אקדמית, היא פעילות יצירתית מאין כמוה. הרגע שבו רעיון כלשהו מתגבש לכלל מילים וטקסט בעל משמעות הוא רגע מזוכך של יצירה מקורית (וגם מאוד מתגמלת נפשית). אבל, וזה אבל גדול מאוד, בשביל להגיע לרגע הזה צריך לבוא עם מטען רעיוני גדול מספיק שאותו אפשר וכדאי לפתח עם השותפים שלך.

כתיבה אקדמית אינה כתיבה אישית. הכתיבה היא על מחקרים, רעיונות גדולים ותיאוריות. היא נסמכת על מקורות רבים ונותנת להם את הקרדיט המתאים. להלך הרוח של הכותב, לתפיסת העולם שלו, ואפילו לרגשות שלו אין בדרך כלל כמעט ביטוי, ובוודאי לא ישיר. לכן, שיתוף פעולה בכתיבה היא אפשרית ואף רצויה. כתיבה עם שותפים יכולה להיות באופנים שונים – למשל שכל אחד מן השותפים יהיה אחראי על חלק מסויים מהמאמר או הספר, או כתיבה לסירוגין – האחד מתחיל, השני ממשיך וחוזר חלילה. מה שחשוב הוא שכל אחד מן השותפים ירגיש בעלות על התוצאה.

ואחרי שאמרתי את כל זה, יש אנשים שאוהבים ויודעים לכתוב לבד. שאפו לכם. אתם יכולים לעבור לפוסט הבא.

כמה הצעות לגבי איך לבחור שותפים לכתיבה:

• הכרחי שיהיה לכם אותם תחומי עניין אקדמיים.
• חשוב שכל אחד מכם ירגיש שהשני יכול להפרות אותו.
• חשוב לתאם ציפיות לפני תחילת תהליך הכתיבה, למשל קצב הכתיבה, נקודות החוזק של כל אחד מהשותפים וכיצד הם יבואו לביטוי בכתיבה, סדר כתיבת המחברים על התוצר הסופי (מה לעשות, אנחנו בכל זאת מתעסקים בכתיבה אקדמית, לא?) ועוד גורמים שנראים לכם חשובים.
• כדאי מאוד שהשותפים שלכם יהיו כאלה שיהיה לכם נחמד איתם גם סתם לשבת ולשוחח על כוס קפה.
• אם אתם בתחילת דרככם האקדמית, רצוי לבחור שותפים שפרסמו כבר משהו. לא תמיד זה הולך, אז אם אין ברירה תבחרו לכם מישהו צעיר ורענן כמוכם ותתגלחו אחד על זקנו של השני. זה עדיף על פני כתיבה לבד, לפחות בשלב הזה של הקריירה שלכם.
• ואחרון חביב – כמו בן בני זוג, החוכמה היא לבחור במישהו שאפשר, אם אין ברירה, להיפרד ממנו בגירושים טובים.

איזה שותפים לא לבחור:

• למשל כזה התופס את הפוזיציה של "עיצס גיבר" – נותן עצות ביידיש מדוברת. יואיל כבודו ויפשיל את שרווליו, ייקח את העט (המטפורית) ויתחיל לכתוב גם הוא.
• לא להתקרב לשותפים עקשנים, לא גמישים מחשבתית וכאלה החושבים שהם קיבלו את כל עשרת הקבין של החוכמה שירדו לעולם.
• להתרחק מדחיינים.

בפוסט של Pat Thomson ששיתפה בבלוג שלה: choose your writing partner carefully  היא מתארת איזה סיוט יכול לגרום לכם זיווג לא מוצלח. הייתי גם בסיטואציה הזו ואני חותמת על כל מילה שכתובה שם. בקיצור, לברר היטב אם החתן או הכלה המיועדים יכולים להיות פרטנרים מתאימים לכתיבה. חשוב גם לזכור שאין מחויבות להמשיך עם אותו שותף לפרויקטים נוספים אם חשתם הרגשה של מיצוי.

וכדאי לזכור, שותפות טובה היא חגיגה של צמיחה מקצועית ואישית.