לשם כתיבת מאמר אקדמי, נדרשים הכותבים לקבל שלוש החלטות/בחירות מהותיות: תחום מחקר >> נושא מחקר ממוקד >> שאלת מחקר. בפוסט זה אציג את שלושת השלבים הללו והמעבר ביניהם.
אך לפני זה, כמה הסברים מקדימים:
החופש לבחור נושא משלכם למחקר יכול להיות מאוד מפחיד. איפה מתחילים? איך מזהים נושא טוב ואיך מבחינים בינו לבין נושא גרוע? האם אמצא מספיק חומר להתבסס ולכתוב עליו בנושא שבחרתי?
בפועל, לרוב, דווקא תופתעו מהכמות העצומה של המידע שאספתם ושרובו אינו מועיל כלל וכלל. זה קורה משום שהנושא שבחרתם אינו ממוקד דיו. ללא מיקוד ראוי של הנושא, כל ראיה שתוסיפו לעבודה שלכם עלולה להיראות לקוראים שלכם כלא יותר מעוד פיסת מידע לא משמעותית ואקראית.
בתחילת הכתיבה של פרויקט המחקר שלכם תבקשו בוודאי לבדל את הנושא שלכם בתוך התחום הרחב שבו הוא ממוקם. למשל, אם 'שינויי אקלים' הוא התחום הרחב, אז 'ההשפעה האקלימית על נדידת ציפורים' היא דוגמה לנושא ממוקד. דוגמה נוספת: 'למידה משמעותית' היא התחום הרחב, ו'האופן שבו הוראה ממוקדת תלמיד תורמת ללמידה משמעותית' – היא מיקוד של הנושא.
בכל מקרה, מציאת נושא למחקר שלכם אינה סתם התמקדות בהיבט מסוים של התחום הרחב. הנושא שתבחרו מעלה שאלה שהתשובה עליה פותרת איזושהי בעיה חשובה בעיניכם ובעיני הקוראים שלכם.
מה בין שאלת מחקר לבעיית המחקר?
בחיי היום-יום, המושג "בעיה" מסמל צרות, בעוד שבקרב חוקרים הוא מהווה את מוקד המחקר. במקרים רבים אין הבחנה מלאה בין המילים 'בעיה' ו 'שאלת המחקר', אך למרות זאת כן יש הבדל ביניהן. שאלת מחקר טובה אמורה להתייחס לבעיה שאין לנו ידע מספיק כדי לפתור אותה, ואי-ידיעת פתרונה או התשובה לה גורמת לנו לא לדעת דברים חשובים הרבה יותר. למשל, השאלה "מהם החלקיקים הקטנים ביותר הקיימים?" – זוהי שאלה שהתשובה לה יכולה להאיר את ענינו לגבי אופי היקום בו אנו חיים.
דוגמה נוספת: השאלה "האם ובאיזה אופן משחקי מחשב פוגעים ביכולות החברתיות של תלמידים?". שאלה זו מתייחסת לבעיה שהורים ומחנכים רבים דנים בה והיא מספר השעות הרב שחלק מהילדים מקדישים למשחקי מחשב. תשובה לשאלת המחקר יכולה להאיר את עיני ההורים והמורים באשר לתועלת או לנזק של משחקי מחשב, ובכך לסייע להם לקבל החלטות מושכלות יותר באשר לחינוך הילדים.
כאשר כותבים מאמר, עבודה או דו"ח מחקר, נהוג בחלק הראשון לתאר את הבעיה ולשכנע את הקוראים שהבעיה הזו נוגעת להם ומשמעותית עבורם. לאחר הצגת הבעיה, מנסחים שאלת מחקר שהתשובה עליה תסייע גם לפתרון אותה בעיה גדולה.
מתחום מחקר לנושא מחקר ממוקד
הדרך הטובה ביותר לחשוב על נושא המחקר היא כעל נקודת מוצא, כמקום במרחב בפיזי שממנו אפשר להתקדם לכיוונים רבים. מנקודת המוצא הזו אתם יכולים לבחור כיוון התקדמות מסוים, וכך לצמצם את הנושא הרחב לנושא ממוקד שניתן לחקירה. בנקודה זו הסכנה הגדולה ביותר האורבת לכם היא בחירה בנושא רחב מדי שבו תלכו לאיבוד.
כלל אצבע: לרוב, נושא הוא רחב מדי אם אפשר לנסחו בארבע או חמש מילים, למשל:
בחירה חופשית ביצירותיו של טולסטוי
ההיסטוריה של התעופה המסחרית
הוראה ממוקדת לומד
נושאים רחבים כאלה הם מעבר להיקף של מסמך בודד, יהא זה מאמר או עבודה. את הנושאים הרחבים האלה אפשר למקד לנושאי מחקר, כמה דוגמאות:
התחום: בחירה חופשית ביצירותיו של טולסטוי.
הנושא הממוקד: "הקונפליקט בין בחירה חופשית לגזירת גורל בתיאורם של של שלושה קרבות בספרו של טולסטוי 'מלחמה ושלום'". הטענה המובלעת בנושא הממוקד הזה היא שביצירתו של טלסטוי קיים קונפליקט בין בחירה חופשית לגזירת גורל.
התחום: ההיסטוריה של התעופה המסחרית.
הנושא הממוקד: "התרומה של הצבא בפיתוח הדגם DC-3 בשנים המוקדמות של התעופה המסחרית". הטענה המובלעת בנושא המחקר הוא שלצבא תרומה נכבדה בפיתוח התעופה האזרחית.
התחום: הוראה ממוקדת לומד
הנושא הממוקד: "אמונות של מורים בבתי ספר יסודיים בקשר להוראה ממוקדת לומד והשתקפותן בגישות ההוראה שלהם". הטענה המובלעת בנושא זה היא שאמונות של מורים משפיעות על גישות ההוראה שלהם.
בדוגמאות הללו ניתן להבחין שהוספת מילים בעלות גוון סובייקטיבי ופרשני כגון קונפליקט, תרומה, פיתוח, תפישות ואמונות ועוד, הן ההופכות את הנושא הרחב לממוקד, לכזה שניתן לחקור אותו ולטעון טענה ממשית לגביו.
נ.ב.
במרבית המאמרים האקדמיים שתקראו תמצאו התייחסויות לנושאים שטרם נחקרו או שהמידע עליהם חסר. במאמרים מתפרסמים בכתבי עת טובים מסבים את תשומת לב קוראי המאמרים לנקודות בתוך התחום ששווה לחקור אותם, בעיקר בפרק הסיכומים והמסקנות. אם אתם עדיין מתלבטים לגבי נושא ממוקד למחקר שלכם, מצאו למשל כמה מאמרי סקירה הרלוונטים לתחום המעניין אתכם. מאמרים כאלה מציינים, כמעט בכל אחד מהנושאים אותם הם סוקרים, מהן השאלות שנותרו פתוחות וזמינות למחקרים. כמובן שהמאמרים שאתם מעיינים בהם צריכים להיות עדכניים, רצוי מהשנתיים או שלוש האחרונות.
מנושא ממוקד לשאלת מחקר
"אזהרת מסע" – ברגע שכותבים מתחילים ממקדים את נושא המחקר שלהם, הם נוהגים לעשות טעות של מתחילים… – הם מסתערים על כל פיסת מידע שהם מוצאים על הנושא שבחרו, אוספים מכל הבא ליד ואז "זורקים" הכל לתוך החיבור. מורים בתיכון שיקבלו עבודה כזו עשויים להעניק לה ציון טוב משום שהיא מעידה כי התלמיד הצליח למקד את הנושא, למצוא מידע רב עליו ולכתוב על בסיס המידע הזה דו"ח.
אולם לא כך הדבר לגבי סטודנטים או חוקרים באוניברסיטה. כל דו"ח כזה שנראה כאוסף של פרטי מידע שקשורים באופן קלוש אחד לשני, לא יעבור את הסף. אם הכותב אינו יכול לשאול שאלה ששווה לשאול אותה, הוא אינו יכול גם לספק תשובה ששווה להתעמק בה. ומכל המידע שאסף לגבי הנושא, הוא אינו יכול לבחור באותן פיסות מידע שתומכות בתשובתו. זכרו כי חוקרים רציניים קוראים רק תשובות על שאלות שלדעתם שווה לשאול.
אם כך הדרך הטובה ביותר להתחיל לעבוד על הנושא הממוקד שבחרתם היא לא לאסוף את כל המידע שנכתב בנושא, אלא לנסח שאלות מחקר שיכוונו אתכם למידע הספציפי שלו אתם זקוקים כדי להשיב לשאלות. התחילו עם השאלות הסטנדרטיות כגון מי, מה, מתי, איפה, אבל בסופו של דבר התמקדו בשאלות של איך, באיזה אופן, כיצד, מדוע ועוד.
את כל השאלות העולות במוחכם כדאי לכם לרשום מבלי להתעכב על מתן תשובות להן בשלב זה. פשוט ערכו רשימה של שאלות ללא צנזורה של מה נכון ומה לא נכון לשאול. למשל, שאלו שאלות על ההיסטוריה של הנושא שלכם, על הקטגוריות מהן הוא מורכב, שאלות מסוג "מה אם?", שאלות המבטאות אי-הסכמה, ועוד. בפוסטים הבא ארחיב ואפרט לגבי סוגי השאלות שלא כדאי לשאול וכאלה שניתן ורצוי לשאול.