כל מאמר אקדמי תקני (למשל, כזה המתקבל לפרסום בכתב עת שפיט) משתלב למעשה בשיח המתקיים בקהילה כלשהי. ככזה הוא תורם משהו לשיח של אותה קהילה – מוסיף ידע חדש, מערער על ידע קיים, ממלא פער חשוב שלא זכה להתייחסות מספקת, בוחן מוסכמות והנחות יסוד במבט ביקורתי, ועוד. בכל מקרה, כותבי המאמר חייבים להתייחס לשיח הקיים בקהילה ולהצהיר במפורש על התרומה לו שהם מייחסים למאמר שלהם.
מנסיוני אני יכולה להעיד כי בעיה נפוצה אצל כותבי מאמרים היא חוסר בהירות בנוגע ל"פואנטה" של המאמר. פואנטה, על פי האקדמיה ללשון עברית, היא הנקודה העיקרית ביצירה ספרותית. כאשר הנקודה העיקרית של המאמר אינה ברורה לכותבים, היא לא תהיה ברורה גם לקוראים. יותר מכך, חוסר בהירות לגבי הנקודה העיקרית מביא בעקבותיו לחוסר בהירות של הטיעון הכללי, וכך המאמר למעשה "לא הולך לשום מקום" וכמובן שגם אין בו מסקנות חותכות.
מה הקשר בין שתי הפסקאות שלעיל? מה בין שיח של קהילה לפואנטה של מאמר?
התשובה נמצאת בגוף השאלה. אם לכותבים לא ברורה הנקודה העיקרית של המאמר שלהם, איך הם יוכלו לחבר אותו לשיח של הקהילה? ללא העזרה של מחבריו, קוראי המאמר לא יידעו לעשות לבדם את החיבור הזה. אפילו אם יצליח להשתחל לאיזשהו כתב עת שפיט, ההשפעה של מאמר נטול פואנטה שכזה על השיח הקהילתי (מספר הציטוטים, למשל) תהיה זניחה.
דייויד גילבורן, העורך של כתב העת Race Ethnicity and Education, מתייחס להיבט השכיח הזה (תרגום חופשי שלי מאנגלית):
"על מחברי המאמר לדעת היטב מהי הנקודה העיקרית שבו. במאמרים רבים נראה כאילו הכותבים עדיין לא החליטו אם יש להם שלוש או ארבע נקודות עיקריות או בעצם אף אחת. לדעתי, למאמרים חזקים במיוחד יש נקודה עיקרית אחת בלבד, והם משמיעים אותה בבירור ובעוצמה רבה, כולל עדויות ומיקום הנקודה בשדה המחקר. לעיתים קרובות אני מקבל מאמרים ממש מעניינים אבל הם לא בטוחים לגמרי מה בעצם הם רוצים להגיד. מאמרים כאלה דורשים ארגון מחדש ולנו כעורכים קשה מאוד לייעץ איך ניתן לעשות זאת. למחברים אין ברירה, הם צריכים לשבת ולחשוב מה בעצם הם רוצים להגיד".
גילבורן מציע שיטה מתוחכמת לחידוד הרעיון העיקרי במאמר: דמיינו את הקורא שמסמל בצורה הטובה ביותר את קהל היעד שלכם. עכשיו דמיינו שאתם נמצאים בכנס כלשהו, ונכנסים עם אותו אדם למעלית. דלת המעלית נסגרת, ויש לכם 90 שניות לשהות בחברת הברנש עד שהמעלית תעצור, הדלתות ייפתחו והוא, הקורא הפוטנציאלי שלכם, ייצא החוצה. מה תרצו לספר לו על המאמר שלכם במהלך אותן 90 שניות? ברור שלא תוכלו לספר לו הכל, אבל לספר לו על הרעיון המרכזי של המאמר – אתם חייבים לדעת.
אסטרטגיה נוספת שמציע גילבורן למציאת הנקודה העיקרית במאמר עיקרה בזיהוי ואפיון הקורא, כלומר – התמקדות בקהילה שאליה המאמר מכוון ועבורה הטיעון שלכם יהיה הרלוונטי, המעניין והמחדש ביותר.
יצוין כי החשיבה על הקוראים שלכם עוברת כחוט השני בכל אחד משלבי כתיבת המאמר. בעוד שעבודות תיזה ודוקטורט מכוונות לקוראים מאוד ספיצפיים – המנחים שלכם וועדת המחקר (קוראים שבויים), הרי שלגבי מאמרים העניין מורכב יותר. אתם צריכים להתאמץ, לקרוא, לבחון ולהעריך מי הם הקוראים הפוטנציאליים של המאמר, ולשאול את עצמכם האם הוא רלוונטי להם; האם הוא יחדש להם משהו; האם הוא יביא אותם להקדיש לו זמן ומחשבה.
איך תזהו את קוראי כתב העת?
באמצעות התעמקות בכתבי העת השונים. כל כתב עת מייצג קהילה של חוקרים. קריאה של מאמרים מהשנים האחרונות בכתב העת תשרטט לכם קהילה של קוראים פוטנציאליים, עם תחומי עניין ומתודולוגיות מועדפים, עדויות וראיות שהם רואים כבעלות משקל לתמיכה בטענות, אופי כתיבה מקובל (פורמלי, אישי, נרטיבי) וכיו"ב. כדאי גם לקרוא באתר הבית של כתב העת, בו מפורטים המטרות ותחומי העיסוק של המאמרים שכתב העת מקבל.
אביא שתי דוגמאות:
- בעמוד הבית של כתב העת "דפים", מופיע הטקסט הבא:
כתב העת דפים הוא כתב עת אקדמי שפיט, היוצא לאור מאז 1985 על ידי מכון מופ"ת. דפים נמנה עם כתבי העת המובילים והוותיקים בעברית בתחום הכשרת מורים ומורות ובתחום החינוך ומתפרסמים בו מחקרים תיאורטיים ומעשיים בתחומים אלה, תוך שאיפה מתמדת להרחיב את השיח המחקרי המגוון במסגרתם ולעודדו. מערכת דפים מזמינה חוקרות וחוקרים מכל תחומי הדעת להגיש מאמרים בתחומים אלה, במסגרת דיסציפלינה ספציפית, מנקודות מבט רב-תחומיות ומאמרים בעל ערך תיאורטי. כתב העת דפים רואה אור פעמיים בשנה.
תחום הנושאים בו עוסקים המאמרים הוא הכשרת מורים בתחום החינוך וכן בדיסציפלינות השונות. כדי לקבל מושג מדוייק יותר על טווח ומגוון הנושאים כדאי לקרוא בשלושה ארבעה הגליונות האחרונים לפחות את התקצירי המאמרים,
מיהם הקוראים של כתב העת הזה? חוקרים בתחום החינוך, ובתחומי התוכן השונים, מורי מורים במכללות להוראה ובאוניברסיטאות וכן קובעי מדיניות בהכשרת מורים,
שימו לב שמטרתו המוצהרת העיקרית של כתב העת הזה הוא להרחיב ולגוון את השיח המחקרי. לכן, חשוב שהמאמר שתציעו לכתב העת הזה יתכתב עם השיח המתנהל בקהילת קוראיו.
- בעמוד הבית של כתב העת "הגירה" מופיע הטקסט הבא:
הגירה" הוא כתב עת אקדמי, שפיט, רב תחומי, העוסק בתופעת ההגירה על היבטיה השונים.
כתב עת זה מהווה במה פרסומית למחקרים שבוצעו על ידי חוקרי הגירה בתחומי סוציולוגיה, מדעי המדינה, דמוגרפיה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, תקשורת, כלכלה, ספרות, היסטוריה, תכנון ערים ועוד. מחקרים אלה עוסקים בהיבטים שונים הקשורים להיותה של מדינת ישראל חברת מהגרים, במסגרת תהליכים מקבילים בעלי השפעה רבה בהקשר הגלובלי.
התחום בו עוסק כתב העת הוא הגירה לישראל על הבטיה השונים, עם הקבלה לתהליכים המתרחשים בעולם. הקוראים של כתב העת הזה הם חוקרים ממגוון תחומים אך גם אנשי מקצוע בתחומים האלה היכולים להיעזר במחקרים כדי לבסס את תהליך קבלת ההחלטות שלהם על ראיות מוכחות.
בשתי הדוגמאות שהבאתי ניתן להסיק מהם הנושאים "הגדולים" המעניינים את הקהילה של כל אחד מכתבי העת, אולם כדי לרדת לעומקו של השיח ולקבל מושג מה מעניין את הקהילה הזו במסגרת הנושאים הגדולים, צריך לקרוא מספר מאמרים וגם את תקצירי המאמרים מהשנים האחרונות. בהם תוכלו למצוא מהן המתודולוגיות המקובלות בקהילה, מה נחשב לראיה או ממצא תקף ומה לא, כיצד נהוג להציג שם את המחקרים והתוצאות, האם מתקבלים גם מאמרים עיוניים ולא רק אמפירים, מהן התיאוריות שעליהן נסמכים המאמרים, עד כמה מאפשר בכתב העת ערעור הסדר הקיים או בחינה ביקורתית של מוסכות – ועוד הרבה סוגיות המאפיינות את השיח הקהילתי.
לסיכום, זכרו כי אינכם כותבים מאמר לישויות חסרות פנים וזהות, כי אם לקוראים עם תחומי עניין מוגדרים ועם שיח בעל מאפיינים ייחודיים. לכן, חשוב ביותר להחליט על כתב העת כבר בשלבים הראשונים של כתיבת המאמר. ההחלטה על כתב העת "תצבע" את המאמר שלכם בגוון המתאים לקהילה שאליה אתם מכוונים.
ואולי גם זה יעניין אתכם
ואולי גם זה יעניין אתכם
ואולי גם זה יעניין אתכם