הרבה מכם, הסטודנטים לתואר ראשון, מתלבטים בשאלה הזו וחלקכם אפילו חשים מצוקה לא קטנה בגללה. אז באמת, איך מוצאים נושא לעבודה סמינריונית? תתפלאו, אבל די בקלות.
בואו ראשית נתמקד בכמה המלצות לפני שאתם צוללים לחפש אחר נושא העבודה.
- בחרו נושא שאתם מתעניינים בו אבל רצוי שגם לאחרים הוא יישמע מעניין.
- בדקו אם יש מספיק מקורות בנושא שעליו החלטתם, עליהם תבססו את העבודה שלכם.
- בדקו אם היקף הנושא מתאים לעבודה סמינריונית. זוהי המלצה סופר חשובה. נושא רחב מדי יאריך לכם את העבודה הרבה מעבר למצופה מכם, או שאם תחליטו בכל זאת לקצר, זה עלול לגרום לעבודה שלכם להיות שטחית ולא ממוקדת.
- נושא צר מדי – גם גרוע. אחרי שלושה דפים תגמרו את כל מה שהיה לכם להגיד עליו, מצד שני זה עלול להביא אתכם למרוח את שאר העמודים במלל חסר משמעות.
- אל תבחרו נושא נדוש שלעסו אותו עד זרה. על עבודה כזו שמאות עשו כבר לפניכם לעולם לא תקבלו ציון מעולה, גם אם תרגישו שהוצאתם תחת ידיכם יצירת מופת. המרצים מוקירים ומעריכים יותר עבודות בנושאים מקוריים. תחשבו על מרצה שמקבל לידיו עוד עבודה בנושא למשל של "בעד ונגד לגליזציה של סמים קלים". גם המרצה הוא בן אדם. אל תתעללו בו!
- אף אחד לא מצפה מכם לחדש בעבודה סמינריונית. כשתגיעו בתואר השני והשלישי לכתיבת תזה, אז הסיפור יהיה שונה. אבל בינתיים מה שמצופה מכם הוא להציג בצורה סדורה את הטענות שלכם לגבי שאלת המחקר שבחרתם, לכתוב בצורה בהירה וקריאה על פי ההנחיות של הכתיבה האקדמית כולל התבססות על מקורות, בחלקם עדכניים.
- כדאי לכם לערוך רשימה קצרה של כמה נושאים אפשריים ולבדוק למי מהם יש הכי הרבה מקורות שניתן לבסס עליהם עבודה סמינריונית.
אז איפה לחפש נושא לעבודה סמינריונית?
- הסילבוס של הקורס הוא המקור האולטימטיבי לבחירת נושא לעבודה סמינריונית שרלוונטי לנושא הקורס, בעיקר רשימת קריאת החובה והמומלצת. דפדוף במקורות מתוך רשימת הקריאה יכול לתת לכם רעיונות לגבי נושאים הקשורים לתחום, כאלה שהמרצה מעריך כחשובים.
- חיפוש מאמרים בנושא שמעניין אתכם. כדאי לערוך את החיפוש במאגר חיפה למשל, בו ניתן למצוא מאמרים בעברית בכתבי עת שפיטים (כאלה שהמאמרים בהם מתקבלים לפרסום רק לאחר ביקורת של עמיתים).
- חיפוש מאמרים בכתב עת שפיט שאתם מכירים, למשל כזה שהמרצה מרבה להתייחס אליו בקורס שלכם.
- נושא בכותרות – נושאים אקטואליים בתקשורת הכתובה ובמדיה.
- שיחה עם המרצה יכולה לעיתים לעזור לכם להתמקד בנושא שמעניין אתכם. בדרך כלל המרצה עשוי לתת לכם קריאת כיוון לנושא אפשרי.
- שיחה עם חברים ללימודים. בקשו מחבריכם לעשות אתכם סיעור מוחות – סיכוי סביר שמשהו ייצא מזה.
או.קי. אז מצאתם נושא מה זה מעניין, אבל אבוי – הנושא הזה כבר תפוס. הנה בידיכם המאמר שמנתח אותו מכל הצדדים, אז מה בדיוק נותר לכם לעשות? ובכן, מסתבר שהרבה מאוד.
תכלס, אז איך מוצאים נושא?
שנו את ההקשר – למשל נחשפתם למאמר שמדווח על מעורבות הורית והשפעתה על מתבגרים. אתם יכולים לצאת ממאמר זה לאינספור נושאים, למשל: "מעורבות הורית והשפעתה על מתבגרים בזמנים של מתח ביטחוני בארץ", ודוגמה נוספת: "מעורבות הורית והשפעתה על מתבגרים בקרב המגזר הערבי".
הסבירו את הקשרים בין משתנים שנמצאו במחקרים כמותניים – קראתם מאמר שעוסק בקשר שבין השכלת האם להישגי ילדיה בבית הספר. אתם יכולים לבחור נושא כגון "חשיבות הקראת ספרים לילדים בגיל הרך על התפתחותם הקוגניטיבית" או "התייחסות הורים ממגזרים שונים בחברה להישגי ילדיהם בבית הספר".
נתחו את הנושא מזווית ראיה חדשה – קראתם מאמרים בעד ונגד ליגליזציה של סמים קלים. זהו נושא שכבר שנים רבות נמצא בכותרות אבל נסו למצוא זווית מעניינת בנושא הנדוש הזה. למשל: "האינטרסים הסמויים מן העין של גופים וארגונים הפועלים לליגליזציה של סמים קלים, ושל גופים וארגונים המתנגדים לו", או למשל: "המהלכים בציבוריות הישראלית שהביאו לתפנית ביחס של רשויות החוק לצרכני סמים קלים".
התמקדו בהיסטוריה של הנושא – הנושא של מהגרי עבודה מאוד קרוב לליבכם. נסו לנבור בהיסטוריה הלא מאוד רחוקה, נניח המאה העשרים, ולבדוק את "תופעת מהגרי העבודה בין מלחמות העולם" במאה שעברה. או לחילופין לבחון את "השתנות המאפיינים של גלי הגירה במאה השנים האחרונות".
השוו בין שתי גישות או שני טיעונים נגדיים לאותו נושא – למשל, "חינוך ביתי מול בית ספרי" או ,טבעונות בעד ונגד".
גיירו את הנושא – קחו נושא של מאמר המבוסס על מחקר שנערך בארץ אחרת, ונסו לבחון היבט אחד מתוכו בהקשר הישראלי. למשל אתם קוראים מאמר על האופן שבו מכשירים מורים לחינוך מיוחד בארצות הברית. אתם יכולים לחשוב על נושא לעבודה סמינריונית שבוחן את המאפיינים של הכשרת מורים לחינוך המיוחד בישראל. אתם יכולים להתמקד למשל רק בהיבט אחד מתוך ההכשרה, למשל ההתנסות המעשית.