כאשר מאמר נשלח לכתב עת מוביל בתחומו, ועוד לפני שהוא מועבר לעורך הבכיר אשר מוסמך להחליט אם לשלוח אותו לביקורת עמיתים, הוא עובר בחינה מקדמית ומעמיקה – כך לפי אחד העורכים הבכירים באלסיבר (Elsevier), אחד מבתי ההוצאה הגדולים בעולם לכתבי עת אקדמיים. הוא הוסיף כי 30% – 50% מהמאמרים נדחים כבר בשלב מקדמי זה ואינם מגיעים כלל לעיונו של העורך הבכיר.
ואמנם, כל מי שעוסק בכתיבת מאמרים, גם עבור כתבי עת פחות נחשבים, יודע כי הדרך לקבלת מאמר לפרסום מלאה מהמורות. מכיוון שדחיית מאמר היא פרקטיקה נפוצה בעולם האקדמי, אין מי שלא התמודד עם התחושה ה"מבאסת" בקבלת הודעת הדחייה. לכן כדאי, עוד לפני ששולחים את המאמר לכתב העת שבחרתם, לדעת מהן הסיבות הנפוצות שבשלן כתבי עת פוסלים מאמרים.
זה לא את/ה, זה אני
הביטוי הזה נצרב בזיכרונם של רבים מאיתנו, אחרי ששמעו אותו מבני זוג או מפרטנר לדייט לא מוצלח. יפה מצדם שהם לוקחים את האשמה על עצמם, אבל האם אנחנו תמיד יודעים מה מסתתר מאחורי האמירה הזו? בדרך כלל לא.
גם כאשר מאמר נדחה מכתב עת, בחלק לא מבוטל של המקרים הסיבות קשורות לכתב העת עצמו ולא לאיכות המאמר. מסתבר שעורכי כתבי עת דוחים כרבע מהמאמרים השלחים אליהם מבלי להעביר אותם כלל לשיפוט, והסיבות לכך רבות ומגוונות. למשל, אם כתב העת פרסם לאחרונה מאמר בנושא זהה או עם אותו טיעון, או אם כתב העת פרסם לאחרונה מספר רב של מאמרים המבוססים על אותה מתודולוגיה – העורך שמבקש לגוון את כתב העת שלו ידחה את המאמר שלכם. סיבה נוספת לדחייה היא התור הארוך של מאמרים שנתקבלו כבר לפרסום בכתב העת. ועוד סיבה שחשוב לדעת – לכתבי העת אין יכולת לקבל את כל המאמרים הטובים שנשלחים אליהם ( Dirk, 1996).
אבל מה הבעיה עם הפרקטיקה הזו של עורכי כתבי העת? בניגוד למתק השפתיים (לכאורה) המתקיים בפרידה זוגית (כמובן שלא תמיד), העורכים בדרך כלל לא טורחים לפרט את הנסיבות האלה שבגינן המאמר שלכם נדחה. זה מותיר אתכם עם תחושה מאוד קשה: "האם באמת המאמר שלי כל כך גרוע שהעורך אפילו לא טרח לכתוב את הסיבות לדחייה?".
בפוסטים אחרים שלי אסביר כיצד ניתן להימנע ממצבים מסתכלים כאלה.
מה אתם בעצם טוענים במאמר? אם זה לא ברור, המאמר יידחה
רבים מבין הכותבים והעורכים המנוסים טוענים שהסיבה העיקרית לדחייה של מאמר היא היעדר טיעון או שהטיעון אינו מנוסח כראוי. אביא כאן ציטוט מאחד העורכים הבכירים והוותיקים בתחום:
"One of the most common and frustrating problems that editors experience is scholars' failure to state their argument clearly and early in the article" (Olson, 1997, p. 59).
ובהמשך הוא מפרט:
"The single most important thing you can do to increase your chance of publication is to sharpen your article argument" (p. 61).
כאשר אתם מבססים את המאמר שלכם על טיעון אחד חזק ומשכנע, אתם מתקרבים בצעדי ענק לפרסום המאמר.
דא עקא, לעיתים קרובות מדי העורכים או שופטי המאמר אינם מציינים את היעדר הטיעון כסיבה לדחיית המאמר. כאן צריך לדעת לקרוא בין השורות של הערות העורכים והשופטים. במקום לציין את עניין הטיעון הם יכתבו למשל שהמאמר אינו מקורי או משמעותי, שהוא אינו מאורגן, שניתוח הנתונים בעייתי, ואצל עורכים ושופטים בוטים יותר – שזה "נראה כמו עבודה של סטודנט".
הדרך להימנע מכך היא בניית טיעון ברור, הצגתו כבר בתחילת המאמר ובניית המאמר כך שהוא ייסוב סביב הטיעון.
בעיות עם המחקר וניתוחו
התגובה הכי מערערת שניתן לקבל מעורך כתב העת והשופטים היא שניתוח הנתונים שלכם בעייתי. למעשה, הערות על שימוש בתיאוריה שאינה מתאימה, על מתודולוגיה בעייתית, על תכנון המחקר ועיצובו, על בעייתיות בשאלות המחקר וניתוח הנתונים – כל אלה הם הגורמים המובילים לדחיית מאמרים.
חלק מן הבעייתיות שהעורכים והשופטים מזהים במאמרים:
המחקר התבצע באופן לא תקין
המחקר שנערך לא מתאים למטרתו המוצהרת
הסקירה הספרותית אינה מתאימה למחקר
המחקר סובל מבעיות מתודולוגיות
אוכלוסיית המדגם בעייתית
הסטטיסטיקה אינה מתאימה
פרשנות חלשה של הנתונים
הניתוח לא מספק
המאמר אינו מחדש/דומה מאוד למאמר אחר
מה עושים כדי לא להגיע למצב הזה? הכל, אבל ממש הכל!!
מה למשל? לעבור בשבע עיניים על החלק המתודולוגי, להתייעץ עם מומחים, לבקש מקולגות לקרוא את המאמר ולחוות דעתם, או/ו לנסות למצוא מאמרים שפורסמו הדומים מבחינה מתודולגית למחקר שלכם ולבדוק האם איכות הניתוח שלכם דומה לזו של המאמרים שפורסמו.
דחייה בשל האופן בו העדויות מוצגות
לעיתים קרובות מאמרים נדחים מכתב עת לא בשל פגם כלשהו במחקר עצמו אל בשל האופן בו הכותבים בחרו להציג את המחקר וממצאיו. עורכי כתבי העת מחפשים מאמרים המציגים את המחקר בצורה אפקטיבית, ברורה ובהירה לקוראים. למרבה המזל, במדעי החברה יש קווים מנחים ברורים למדי לצורת ההצגה של מחקרים.
כך למשל, בחלק המתודולוגי צריך לפרט את כל המהלכים שנקטתם לצורך איסוף הנתונים. התיאור צריך להיות מפורט כך שהקוראים יוכלו לגבש דעה על חוזקם של הנתונים שאתם מציגים. זכרו שבחלק זה אין מפרשים את הנתונים אלא רק מציגים אותם;
בחלק של התוצאות או הממצאים אתם מתארים מה מצאתם ואת המידע החדש שיש לכם להציע. כאן צריך לארגן את התוצאות על פי הנושאים שזיהיתם ואז למפות את הנושאים השונים באופן שיאפשר לכם להתייחס אליהם החלק הבא.
הדיון הוא החלק הקשה ביותר לכתיבה, אך החשוב ביותר. האופן שבו אתם כותבים את הדיון יכול להטות את הכף לקבלת המאמר או לדחייתו. אפילו אם יש לכם תוצאות מעולות, המאמר עדיין יכול להידחות אם הפרשנות שלכם לקויה או שגויה. בניית הדיון סביב הטיעון של המאמר תאפשר לקוראים להבין באופן מיטבי את חשיבות המחקר שלכם לפרקטיקה שלהם עצמם, ולקידום השיח בתחום הנדון.
יש כל כך הרבה סיבות נוספות לדחייה של מאמרים בכתבי עת, שהיריעה של הפוסט הזה קצרה מלהכילם. ביניהן אפשר לציין אי-הקפדה על ההנחיות של כתב העת או אי-התאמה לתחום של כתב העת או למטרותיו, כתיבה וניסוח גרועים ועוד ועוד.
סיכום ועוד כמה נתונים מדהימים
קשה עד בלתי אפשרי שלא לקבל דחייה כלשהי של מאמר במהלך הקריירה. אבל מה שחשוב הוא להתמיד. אם מקבלים דחייה מנומקת, כדאי לנסות לתקן את המאמר עד כמה שאפשר על פי הערות השופטים. אם מקבלים דחייה לא מנומקת, כדאי לבקש ממומחים בתחום או קולגות לקרוא את המאמר ולחוות את דעתם. בכל מקרה, לא לוותר ולא להתייאש: לנסות בכתב עת אחר – לא הולך? – לעבור לכתב עת נוסף, וכך הלאה.
והנה כמה נתונים כדי לסבר את אוזנכם: בעולם יוצאים לאור עשרות אלפים של כתבי עת – זו אינה פליטת קולמוס, פשוט מדובר על מספר אסטרונומי של כתבי עת. מתוכם, נכון לשנת 2018 (על פי מאגר המידע הגדול- Ulrich's Global Serials Dictionary) יצאו לאור יותר מ – 9000 ברפואה ובריאות, יותר מ – 6000 במדעי החברה, יותר מ – 3700 במנהל עסקים וכלכלה, כמעט 2000 בחינוך, יותר מ – 1500 באומנות ויותר מ – 1000 בפילוסופיה ודת. בכל תחומי הדעת יש כ – 60,000 כתבי עת שפיטים בשפה האנגלית. ומספר כתבי העת גדל כל הזמן בעקביות ומכפיל את עצמו כל עשרים שנה ( Ware & Mabe, 2015, 27; Mabe, 2003, 193).
נכון שנשימתכם נעתקה כשקראתם את המספרים הללו? לאמיתו של דבר כך קרה גם לי.
השורה הסופית היא שכדאי להתעקש לפרסם את המאמר גם אחרי דחיות חוזרות ונשנות, וכמובן עם הכנסת התיקונים הנדרשים.
. אם לא תוותרו, תמצאו בסופו של דבר בית למאמר שלכם.
אולי גם זה יעניין אתכם - פוסטים בנושאים קרובים
Dirk, Lynn. 1996. "From Laboratory to Scientific Literature: The Life and Death Of Biomedical Research Results". Science Communication 18 (1): 3-28.
Mabe, Michael. 2003. "the Growth and Number Of Journals". Serials 16 (2): 191-197
Olson, Gray A. 1997. "Publishing Scholarship in Humanistic Disciplines: Joining the Conversation". In Writing and Publishing for Academic Authors, edited by Joseph Michael Moxley, 51-69. Lanham, MD: Rowman and Littlefield.
Wabe, Mark, & Mabe, Michael. 2015. The STM Report: An Overview of Scientific and Scholarly Journal Publishing; Celebrating the 350th Anniversary of Journal Publishing. 4th ed. The Hague, Netherlands: International Association of Scientific, Technical and Medical Publishers.