איך מזהים שאלות מחקר גרועות

בפוסט זה נדבר על הסוגים של שאלות מחקר שממש לא כדאי לחקור, ונסביר מהם הבורות שקל ליפול לתוכם בשלב זה.

שאלת מחקר גרועה היא כזו שניתן לענות עליה ב"כן" או "לא"

כל שאלה שמתחילה עם המילה "האם", יש לה פוטנציאל להיות שאלה מהסוג הזה. אם אתם מבצעים ניסוי כלשהו או מעלים השערה ומבקשים לבדוק את נכונותה, אזי יש מקום לשאלה כזו. בכל מקרה אחר, שאלת מחקר שניתן לענות עליה ב"כן" או "לא" יכולה להיות בעייתית כי היא מצמצמת את מנעד התשובות ומתמקדת רק באפשרות אחת. למשל, השאלה הבאה:

האם לעצות בענייני כתיבה אקדמית יש השפעה על הכותבים?

ברור שהתשובה לשאלה זו מצטמצמת ל"כן" או "לא". אף שהתשובה רזה ונחרצת, תצטרכו בכל זאת להראות כיצד הגעתם אליה ולהידרש לסוגיות נלוות: האם לכל העצות אין השפעה על הכותבים? אולי לסוג מסוים של עצות יש השפעה גדולה יותר מאשר לסוג אחר? האם ההשפעה היא על כל הכותבים או רק על חלקם? מה מאפיין את הכותבים שכן מושפעים/ לא מושפעים?

ניתן לראות שכל תשובה לשאלת המחקר הזו מעלה עוד שאלות. אז ברור שהשאלה הזו ממש לא מוצלחת.

הנה שאלה דומה-שונה:

האם לעצות בענייני כתיבה אקדמית יש איזושהי השפעה על הכותבים? אם כן, מהי?

גם כאן יכולה להיות בעיה. נניח שהתשובה לשאלה הראשונה היא "לא". מה אז? נראה שנתקענו. אוקיי. נראה לי שאתם מתחילים להבין לאן אני חותרת. אז מה דעתכם על השאלה הזו?

איזו השפעה יש לעצות בענייני כתיבה אקדמית?

נראה כבר יותר טוב, נכון? ובכל זאת, רגע לפני שאתם מתחילים להתלהב ממנה,  הנה כמה נקודות שצריך להיות ערים להן:

שאלת מחקר גרועה משתמשת במונחים עמוסים, מורכבים ו/או עמומים

נתחיל עם המונח "עצות בענייני כתיבה אקדמית". האם אתם בטוחים שכולם מתכוונים לאותו הדבר? האם כל העצות זהות זו לזו? האם מדובר על עצות הניתנות על ידי מומחה, או על ידי קולגות? האם מדובר על ספרי הדרכה או קורסים? האם מדובר על קורסים אונליין? הדרכה סדנאית או הרצאה? אולי מאמן אישי לכתיבה? יש עוד אפשרויות רבות למתן עצות, אבל אני מניחה שהנקודה ברורה. לאילו עצות בדיוק אתם מתכוונים?

בואו נניח שאנחנו עוסקים בקורסי הדרכה שניתנים ברשת (גם בעניין זה צריך להיות יותר ספציפיים, אבל בואו נמשיך). או אז אפשר לשאול את השאלה: מה פירוש "השפעה"? איך מודדים אותה? גם כאן אנחנו נכנסים ל"ים" של עמימות, הגוררת משמעויות ופרשנויות סותרות. אז לא רק שהשאלה עמומה ואינה חד-משמעית, הקורא גם צריך להסביר ולפרש לעצמו את המונחים דחוסי המשמעויות השונות – עוד לפני שבכלל התחיל לענות עליה.

שאלת מחקר גרועה היא מעורפלת ולא ממוקדת

שאלת מחקר גרועה לא מצליחה לשרטט מה, מי, מתי, איך ולמה, או כל קומבינציה של אלה.

נניח שאנחנו מבקשים לחקור איזו השפעה יש לקורסי הדרכה אונליין בנושאים הקשורים לכתיבה אקדמית?

גם כאן לא פסו התהיות. למי בעצם השאלה מכוונת, או מי הם אלה שנעזרים בהדרכות האלה? האם אלה סטודנטים לתארים ראשונים? סטודנטים לתארים מתקדמים? אנשי סגל? זוטרים או/ו וותיקים? (כל זאת כמובן בהנחה שאנחנו יודעים מה מסתתר מאחורי המונח "השפעה", עניין שאין לו שום התייחסות בשאלה).

בואו ננסה לחדד את השאלה. נניח שנשאל: כיצד תלמידי דוקטורט בשלבים הראשונים מחפשים באינטרנט, מוצאים, מבינים ומשתמשים בעצות לגבי כתיבה אקדמית?

עכשיו בידינו קבוצת מחקר מוגדרת (פחות או יותר), השאלה אינה מזמינה תשובה מתוך סל אפשרויות מצומצם (וזה טוב), והמונח הכללי "השפעה" הומר גם הוא למונחים מדידים כמו חיפוש, בחירה, הבנה ושימוש בעצות. ברור גם ששאלת המחקר הזו מייחסת לנחקרים דרגות חופש רבות ויכולת החלטה לגבי מה לאמץ וכיצד לאמץ מבין שלל העצות שהם נחשפים אליהן, וזה בהחלט מעלה את ערכה של השאלה.

זוהי שאלת מחקר שניתן לחקור אותה, ולא קשה לדמיין מערך מחקר שיאפשר לנו לאסוף את הנתונים שיאפשרו לנו לקבל תשובה עליה. יתרה מכך, השאלה היא פתוחה למדי ועשויה לכלול גם כאלה שאינם עושים כל שימוש בעצות לגבי כתיבה אקדמית. השאלה הזו ניתנת להצדקה גם באמצעות ספרות מחקרית ענפה בתחום זה, המעידה שכותבי דוקטורט רואים בכתיבה אתגר מאוד לא פשוט.

שימו לב, יכול להיות שנרצה להוסיף שאלה שתעזור לנו להגדיר איזה סוג של עצות הן השימושיות ביותר.

שאלת מחקר גרועה היא שאלה מגבילה וממוקדת מדי

מה פירוש ממוקדת מדי? למשל כזו המתייחסת למקרה כל כך מסוים, חד-פעמי ונקודתי, שלא ניתן ללמוד ממנו דבר על מצבים רחבים יותר. בכך היא מגבילה וכובלת את החוקרים.

קחו לדוגמה את השאלה הבאה:

כיצד דוקטורנטים שנה א' הלומדים מקצועות הומאניים באוניברסיטה העברית מוצאים, מבינים ומשתמשים בהדרכות אונליין של כתיבה אקדמית לגבי כתיבת העבודה שלהם?

שאלה כזו חותכת בבשר החי ומשמיטה אפשרויות רבות, ולא בצדק. היא כל כך ספציפית וממוקדת, שהתשובה עליה לא תוסיף דבר לידע שלנו בסוגיות שונות, למשל – מה קורה עם סטודנטים בשנים מתקדמות יותר, האם הדברים נכונים גם לגבי סטודנטים מתחומי לימוד אחרים ובאוניברסיטאות אחרות?

התשובה שנקבל משאלת מחקר צרה כזו היא לא מעניינת כי היא לא אומרת לנו שום דבר בעל ערך על התמודדויות של כותבי דוקטורט בכלל ועל איכותן ויעילותן של הדרכות בנושאי כתיבה. השאלה בנוסחה זה היא אם כן שאלה שלא שווה לשאול אותה.

שאלת מחקר גרועה היא כזו שהתשובה לה היא ספקולטיבית

שאלה בנוסח של "מה אם", למשל, אינה שאלת מחקר טובה. זאת משום שהתשובה שתינתן לשאלה כזו דורשת מכם לשער, להניח או להמר על משהו שאין ודאות שאומנם יתרחש או יתברר כנכון. למשל:

מה היה קורה אילו ארצות הברית תחת ממשל טראמפ לא היתה נסוגה מהסכם הגרעין שנחתם עם איראן?

זו שאלה שאולי מתאימה לכתבה עיתונאית, אך בוודאי לא לעבודה מחקרית.

אם נחזור לנושא שבו עסקנו עד עתה – עצות בענייני כתיבה אקדמית, לשאלה הזו: כיצד כישורי הכתיבה של דוקטורנטים היו מושפעים אם הדוקטורנטים היו נחשפים רק לסוג אחד של עצות באינטרנט?

זה שייך לסוג השאלות "אם לסבתא היו גלגלים?", וכמובן זוהי שאלה שלא ניתן ולא שווה לחקור אותה.

שאלת מחקר גרועה היא כזו המובילה לדרך ללא מוצא

למשל:

כמה אתרים המספקים עצות בענייני כתיבה יש באינטרנט?

זה לא שהשאלה אינה מעניינת בכלל, אבל האם היא יוצרת איזושהי הבנה בנושא גדול יותר? מה בדיוק נעשה עם התשובה? האם זה הרבה? האם זה מעט? ברור שאת השאלה הזו ודומותיה לא שווה להציב כשאלות מחקר.

שאלת מחקר גרועה היא שאלה לא מעניינת

זכרו שאם השאלה מעניינת אתכם, יש סיכוי גבוה שגם אחרים ימצאו בה עניין. אם היא אינה מעניינת אתכם, עזבו אותה ועברו לשאלה אחרת. זכרו שאחד המנבאים למחקרים טובים הם העניין, ההנאה והסיפוק של החוקרים מעבודתם. אם נמאס לכם, אם אתם לא מוצאים שום טעם בלחפור בנושא כלשהו, החליפו נושא או שאלה.

שאלת מחקר גרועה היא שאלה שאין באפשרותך לענות עליה

זה ברור, לא כך?

נ.ב

ואחרי שאמרנו את כל זה, כדאי לזכור שכמה שאלות שנראו טריוויאליות התבררו ברבות הימים כשאלות משמעותיות שהובילו לפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות יוצאות דופן. כך למשל, אחד החוקרים תהה למה טיפה שניתזה מקפה מתייבשת בצורת עיגול. המחקר שלו גילה דברים מדהימים בחשיבותם על תכונות של נוזלים, ותרם רבות להיבט הטכנולוגי של העיסוק בהם.

אז תלכו עם האינטואיציה שלכם, ואם יש משהו שנראה לכם ששווה לחקור אותו – לכו על זה. אבל, אל תוותרו על הבדיקות המקדימות שהצעתי לעיל, כדי להבטיח שלא תשחיתו את זמנכם לריק.

הפוסט הזה מסתמך בחלקו על:

פוסטים בבלוג Patter

האתר של אוניברסיטת מרילנד

 

דילוג לתוכן