זוכרים כמה מבואות של מאמרים התחלתם לקרוא ולאחר כמה פסקאות הגעתם למסקנה ש"זה לא זה"? כך גם במקרה של מי שצלחו את התקציר שלכם והטריחו עצמם לעיין במאמר שכתבתם: המשך הקריאה שלהם כלל אינו מובטח.
פרק המבוא הוא המפגש האמיתי הראשון של קוראים עם מאמר, ולכן אי אפשר להגזים בחשיבותו. נכון, יש סיבות לנטישה מוקדמת של מאמרים שלא ניתן לשנות, כמו סוג המתודולוגיה ואופי המחקר המדווח. אולם גורמים נפוצים אחרים אינם בבחינת גזרת גורל, והם נתונים בידי הכותב/ת.
לפני שצוללים לנושא הפוסט ולרלוונטיות שלו לכם, עוד משהו קטן אך מעודד: זכרו כי כתבי עת הם עסק מסחרי, ועבור ההוצאות לאור, קוראים רבים משמעותם בדרך כלל הכנסות גבוהות יותר. ברור אפוא כי לעורכי כתבי העת יש תמריץ לפרסם מאמרים שלהערכתם ימשכו קוראים רבים. מהבחינה הזאת האינטרסים שלכם ושל עורכי כתבי העת מתמזגים.
פרק המבוא כמתאבן - הבטחה לארוחת הגורמה שתוגש בהמשך
יש כאלה הפותחים את המבוא עם סיפור המתייחס לנושא המאמר. אחרים מתחילים עם הצגת הטענה, ובה למשל ביקורת על הסדר והמוסכמות הקיימות. יש כאלה המתחילים עם משפט עוצמתי. אחרים מתחילים דווקא עם המשמעות הגדולה שיש למאמר שהם מציגים על תופעה זו או אחרת.
לא משנה איזה פתיח תבחרו לפרק המבוא, העיקר שהוא יגרה את בלוטות הסקרנות של הקוראים. לכל אחד יש טעם אחר כמובן, ומה שמלהיב אחדים אינו מלהיב באותה מידה אחרים. בכל מקרה חשוב שתחילת המבוא שלכם תהיה חזקה, לפחות בעיניכם. לא יודעים מאיפה להתחיל? חזרו למאמרים שנהניתם לקרוא, ובדקו איזה משפט פתח שם את פרק המבוא.
דוגמאות לפתיחה של פרק המבוא
פתיחה עם תיאור עוצמתי של הנושא שלכם –
"מאז הזיהוי של וירוס הזיקה בברזיל בתחילת 2015, הצליח הווירוס להתפשט במהירות בכל יבשת אמריקה הדרומית".
"כל צורה של חדשנות בתכנית הלימודים מציבה דרישות חדשות בפני המורים ויכולה לכן להסתיים בכישלון מוחלט".
פתיחה סיפורית –
"כשגדלתי בעיר ניו יורק, הורי נהגו לקחת אותי לאירוע בפארק אינווד, שבו אינדיאנים אמיתיים שלבשו שכמיות והתהדרו בנוצות הסתובבו בנינו, ולנו הילדים היה מותר לגעת בהם. האירוע הזה היה תמיד מאכזב עבורי".
"אחת החוויות הקשות שלי כסטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה, ובמיוחד בשנה הראשונה ללימודים, הייתה חוויית הניכור, והייתי אף מקצין ואומר – חוויית הסירוס. בתור סטודנט ערבי בתוך "המון" של סטודנטים יהודים הרגשתי חוסר ביטחון, התכנסתי בתוך עצמי וכל שרציתי היה לצלוח את משימות הלימודים בשלום. פחדתי להשתתף בשיעורים והעדפתי לשבת בשקט ולרשום את דברי המרצים". ראבח חלבי
פתיחה ביקורתית –
"היסטוריונים מאז ומתמיד התעניינו יותר בהסברים של שאלות העוסקות באופן שבו האפריקאים נשבו, הועברו ונמכרו לעבדות, מאשר בחקירת האסטרטגיות של האפריקאים ששמשו אותם להתנגד לסחר העבדות".
"יהודי צפון הקווקז ומזרחו (היהודים ההרריים) הם קהילה עם מסורת יהודית עתיקה ומורשת תרבותית עשירה. עם זאת נדחקה הקהילה למקום שולי בעולם המסורות היהודיות בחברה הישראלית. גם המחקר אודות תפוצה זו מועט". אליסה אברמוב
פתיחה הנוגעת במשמעות המחקר –
"אוכל הוא מן המוצרים העיקריים שבאמצעותם ניתן להבין תהליכים גלובליים ולעקוב אחר השתנותם".
"ילדים צעירים הנחשפים בביתם לאלימות בין הוריהם, נתונים בסיכון מוגבר לשיבוש התפתחותם המוסרית. אוכלוסיה זו של ילדים זוכה רק למענה חלקי על ידי רשויות הרווחה, ולפיכך רבים מהם נושאים את צלקות ילדותם לאורך שנים רבות".
פתיחה המשלבת קביעה היסטורית וביקורת –
"ההצעה לחינוך המעניק לכל אדם תחושה של 'היות בעל ערך', ולראיית החינוך כתשתית החברתית והפסיכולוגית למאבק בחוסר הערך, מלווה כצל את התרבות האנושית וההגות הרוחנית למן העולם העתיק ועד ימינו (אלוני, 1998). אך חרף זאת — היא מעולם לא זכתה לעדנה; החינוך, כתהליך גנרטיבי של הבניית זהות חברתית ואישית, נכפף תמיד לדיכוטומיות חברתיות, ושימש, לעתים קרובות בניגוד לכוונת העוסקים והעוסקות בו, מנגנון המחולל עבור הרבים את הדימוי של חוסר ערך, בחסות הכותרת סוציאליזציה". חן למפרט
תמיד חשבו אם המשפט הראשון במבוא שלכם יכול להיות יותר מושך. נסו לנסח פתיחה מוחצת, מאתגרת, מפתיעה, מסקרנת ואולי אפילו פרובוקטית (במידה). מצד שני, המנעו מפתיחה שבלונית, כגון: "במאמר זה אציג מחקר שנערך……"
המבוא כהזדמנות להצגה משכנעת של טענת המאמר
אם כתבתם תקציר כהילכתו, הצגתם את טענתכם גם בו, אבל בוודאי עשיתם זאת בקיצור בשל מגבלות המילים של התקציר. לכן המבוא הוא הזדמנות (שאסור לכם לפספס אותה) להרחיב בהצגת הטענה ולהעמיק בה. זכרו שטענה זו למעשה מעניקה את הצידוק לכתיבת המאמר שלכם. לקוראים שלכם מאידך, הצגת טענה משכנעת משרטטת את מוקד המאמר ומאפשרת להם להבין את ההקשר של כל הכתוב במאמר.
הציגו בבהירות את הטענה או השאלה, ונסו לשכנע את הקוראים שהיא חשובה ורלוונטית ולכן כדאי להם להקדיש זמן כדי לרדת לעומקה.
דוגמאות לטענות מתוך פרקי מבוא של מאמרים (הטענה מסומנת באדום):
"מן האמור לעיל עולה שלא די בהקניית כלים לשימוש בשפה תקנית ובלשון עשירה בקרב פרחי ההוראה, אלא יש גם לנסות ולהטמיע בסטודנטים עמדות חיוביות כלפי המקצוע. האם מצליחות המכללות להכשרת מורים במשימה זו? מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק את תפיסותיהם של סטודנטים פרחי הוראה כלפי ידיעת הלשון העברית וכלפי חשיבותם של לימודי הלשון במסגרת ההכשרה להוראה. עוד ביקש המחקר לבדוק באיזו מידה הם תופסים את לימודי הלשון במכללה כאפקטיביים". סמדר דוניצה-שמידט
"Over many decades a growing body of scholarship and research on field education has emerged, mainly focused on learning for direct or clinical practice. Arguably it appears that field education has received more systematic attention than any other component of the curriculum. And yet, field directors anecdotally and in regional and national meetings describe a crisis in their ability to implement the best pedagogical practices for students. This paper will discuss the developing evidence-based highlighting best practices for field education for clinical practice, the changing context of field education, and analyze current challenges and potential responses". Marion Bogo
"החוויה האישית שלי בתור סטודנט והעיסוק שלי במשך השנים במפגשי יהודים וערבים, במיוחד בבית הספר לשלום, פיתחו אצלי רגישות גדולה למעמדו של המיעוט הערבי במדינה וליחסי הכוח בין שני העמים, במקרה זה למצבם של הסטודנטים הערבים באקדמיה. לרוב, קולו של המיעוט לא נשמע, מכיוון שהרוב לא רוצה לשמוע אותו, אבל גם כי הוא מתקשה להשמיע אותו. סיטואציה מורכבת ובעייתית זו הובילה אותי לעריכת המחקר המוצג כאן ובאמצעותו לסייע בהשמעת קולותיהם של הסטודנטים הערבים בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית, לנסות להנכיח את הסטודנטים הערבים ה"שקופים", ולנסות לגרום לדיון בסוגיית השתלבותם של הערבים בחברה הישראלית בכלל ושל הסטודנטים הערבים בפרט". ראבח חלבי
ראינו אם כך שהמבוא הוא ה"מתאבן" של המאמר, אשר צריך למשוך את הקוראים פנימה. בנוסף המבוא אמור לשכנע שהטענה שלכם יש בה ממש והיא בעלת משמעות ורלוונטית לתחום, ולכן דיון בה במסגרת המאמר יכול לתרום לגוף הידע בתחום.
למבוא יש עוד תפקיד חשוב ביותר: הוא משרטט את מפת הדרכים של המאמר. אבל על כך – בפוסט הבא.