קטגוריה: הוראה ולמידה של כתיבה אקדמית

בפוסט זה נדבר על הסוגים של שאלות מחקר שממש לא כדאי לחקור, ונסביר מהם הבורות שקל ליפול לתוכם בשלב זה. שאלת מחקר גרועה היא כזו

לשם כתיבת מאמר אקדמי, נדרשים הכותבים לקבל שלוש החלטות/בחירות מהותיות: תחום מחקר >> נושא מחקר ממוקד >> שאלת מחקר. בפוסט זה אציג את שלושת השלבים

כל מאמר אקדמי תקני (למשל, כזה המתקבל לפרסום בכתב עת שפיט) משתלב למעשה בשיח המתקיים בקהילה כלשהי. ככזה הוא תורם משהו לשיח של אותה קהילה

זוכרים כמה מבואות של מאמרים התחלתם לקרוא ולאחר כמה פסקאות הגעתם למסקנה ש"זה לא זה"? כך גם במקרה של מי שצלחו את התקציר שלכם והטריחו

אם תכתבו את המלה Metadiscourse בתוכנת Word, יימתח תחתיה סימון אדום שמשמעו שהמלה שגויה. עד כדי כך המונח הזה לא התיידד עדיין עם השפה האנגלית,

החלטתם לכתוב מאמר. ברכותיי. אבל רגע – האם אתם יודעים איזה סוג של מאמר ברצונכם לכתוב? הפוסט הזה יכול לתרום גם לכאלה המתורגלים יותר בכתיבת

דחיינות ותפיסות שגויות של סטודנטים הם שתי אבני נגף משמעותיות הקובעות במידה רבה את ביצועי והישגי הסטודנטים בכתיבה. סטודנטים רבים דוחים את מטלות הכתיבה לרגע

מה הסטודנטים חושבים על כתיבה אקדמית, ולמה חשוב כל כך להעמיד אותם על טעותם השנים הראשונות של סטודנטים הנכנסים בשערי המוסדות להשכלה גבוהה הן מאוד

השלד שקובע את איכות העבודה אז יש לכם נושא לעבודה הסמינריונית, קראתם מאמרים בנושא, סימנתם וסיכמתם קטעים שרלוונטיים לנושא שלכם, ויש לכם אפילו שאלת מחקר

הרבה מכם, הסטודנטים לתואר ראשון, מתלבטים בשאלה הזו וחלקכם אפילו חשים מצוקה לא קטנה בגללה. אז איך באמת מוצאים נושא לעבודה סמינריונית? תתפלאו, אבל די בקלות. בואו ראשית נתמקד בכמה המלצות לפני שאתם צוללים לחפש אחר נושא העבודה.

התשובה הקצרה – כי יש הרבה "מצד אחד ומצד שני" שצריכים להיות מודעים להם. התשובה הארוכה – הרי היא לפניכם: א. איך מנגנים בכינור? מה