
כך תגרמו לקוראים שלכם להפוך את הדף
כתיבה אקדמית לא חייבת להיות משמימה, ואסור להתייחס אליה כרע הכרחי. נהפוך הוא, רצוי מאוד שהחיבור שלכם, בין אם הוא עבודה סמינריונית, עבודת דוקטורט או מאמר מלומד, לא יתייחס לקוראים הפוטנציאליים שלו כאל קהל שבוי.
כתיבה אקדמית לא חייבת להיות משמימה, ואסור להתייחס אליה כרע הכרחי. נהפוך הוא, רצוי מאוד שהחיבור שלכם, בין אם הוא עבודה סמינריונית, עבודת דוקטורט או מאמר מלומד, לא יתייחס לקוראים הפוטנציאליים שלו כאל קהל שבוי.
לכתיבה האקדמית יש כללים ברורים למדי מבחינת השפה, המבנה והאורך, והנחיות בלתי מתפשרת לכללי אזכור ורישום המקורות. אבל האם כל כתיבה שמצייתת לכללים הללו חייבת
סטודנטים לתארים מתקדמים, אנשי סגל, זוטרים וותיקים כאחד, יודעים שהצלחה בכתיבה כרוכה באימוץ הרגלי חיים מתאימים. ולא, לא מדובר רק על "החשוד המיידי" – בהקצאה
שיקומו מי שלא נתקלו אי-פעם בדחייה של מאמר מכתב עת! לכל אחד מאנשי האקדמיה, גם למנוסים ולמיומנים שבהם עם רזומה שלהם עשרות מאמרים שפורסמו ברחבי
התשובה הקצרה – כי יש הרבה "מצד אחד ומצד שני" שצריכים להיות מודעים להם. התשובה הארוכה – הרי היא לפניכם: א. איך מנגנים בכינור? מה
כן, ברור שאנחנו מדברים היום על תקצירים. ולא, זה לא איזה סרח עודף או מטרד שנותר לנו לעשות אחרי שעבדנו כל כך קשה על המאמר
כל מי שעוסקים בכתיבה, אם לפרנסתם ואם במסגרת לימודיהם, עוברים מדי פעם חוויה לא נעימה בעליל שנקראת "מחסום כתיבה". אחד הפוסטים הבאים יוקדש לחוויה המפוקפקת
מישהו לרוץ איתו אחד הדברים (אם לא ה…) שחילצו אותי ממחסום הכתיבה של מאמרים הוא כתיבה עם שותפים. אין כמו שותפים מתאימים להניע אותך לכתוב,
[email protected]
050-8168228