כתיבת מאמרים אקדמיים המיועדים לפרסום בכתבי עת היא מיומנות נרכשת. היא דורשת השקעה ניכרת של זמן, פיתוח רגישות והבחנה בין עיקר לטפל, יכולת כתיבה והבעה, חשיבה מסדר גבוה (בניית טיעונים למשל) וחשיבה מחוץ לקופסה. כל אלה הם רשימה חלקית בלבד. לצד כל אלה נדרשת גם היכרות מעמיקה עם הידע הנוכחי בספרות המחקרית, ידע בשיטות מחקר ומיומנות בעבודה איתן. הכותבים צריכים גם להבין הפרוצדורות הכרוכות בחיפוש כתב עת מתאים ושליחת מאמר לפרסום, ועוד. לרשימה הארוכה אך הלא שלמה הזו יש להוסיף עוד אתגר לא פשוט – מוטיבציה, נחישות והתמדה. הרצון והיכולת לפנות זמן לכתיבה בשגרת היום הדוחקת, היא תנאי הכרחי גם אם לא מספיק להצלחה בכתיבה. אני יכולה להעיד מניסיוני שעזרה בכתיבת מאמרים בראשית דרכי היתה יכולה לחסוך לי שנים לא מעטות של תסכול ואכזבה.
מטבע הדברים, מיומנויות אלה מושפעות ממידת ניסיונו של הכותב. אבל האם אפשר לקצר את התהליכים האלה? הרי הציפייה כיום היא כי כל מי שמצטרף לעולם האקדמיה יתחיל מיד בפרסום מאמרים. דא עקא, לרבים אין עדיין את הניסיון והמיומנות הדרושים לכך, ולכן כדאי, ואף חשוב, לחשוב על דרכים לגיטימיות לקבל סיוע בכתיבת מאמרים.
מאין יבוא עזרי? איך וממי אפשר לקבל עזרה בכתיבת מאמרים אקדמיים
כישורי כתיבה אפקטיביים הם לכותב כמו דלק למכונית. בלעדיהם הכותב לא יכול לנוע קדימה. אבל – ואת זה חשוב לזכור – אלה כישורים שניתן לפתח. הבעיה היא "איך מתחילים"? לכותב המתחיל אין שום הנחות בכתבי העת. אם המאמר לא עומד בסטנדרטים של כתב העת, המאמר לא יתקבל. נקודה. חוסר ניסיון בכתיבת מאמרים אינו "נסיבה מקילה" באקדמיה. מה יעשה אם כך כותב חסר ניסיון על מנת בכל זאת לכתוב מאמר בעל סיכוי להתפרסם באחד מכתבי העת? התשובה האולטימטיבית היא – לחפש עזרה! אז הנה כמה אפשרויות למציאת סיוע בכתיבת מאמרים אקדמיים:
- המנחים שלכם
אם אתם עדיין לומדים, לתואר שני או שלישי, קבלת סיוע מהמנחים שלכם היא כמובן האפשרות המיידית. האינטרס של המנחים הוא שתפרסמו את תוצאות המחקרים שלכם, ויש כאלה שממש יירתמו לעניין וילוו וינחו אתכם לכל אורך הדרך. אבל, לא תמיד זה המצב. המנחים גם הם עסוקים מאוד בענייניהם, ולא תמיד ירצו או יוכלו להקדיש לכם את כל הזמן הנחוץ.
(טיפ – הסיכוי שהמנחים ממש ישקיעו זמן בהדרכתכם יגבר אם שמם יהיה גם הוא ברשימת המחברים של המאמר)
- מישהו לרוץ איתו
חפשו לכם שותף/ה לכתיבה. עדיף מישהו עם ניסיון רב משלכם בכתיבת מאמרים. אולי אפילו תוכלו להצטרף לצוות שכותב ביחד מאמר או קבוצת מאמרים. בכל מקרה, אין כמו התחברות לשותפים מוצלחים כדי להזניק את כישורי הכתיבה שלכם. - סדנאות כתיבה
במרבית המוסדות אקדמיים מתקיימות סדנאות לכתיבה של מאמרים אקדמיים. כדאי מאוד להשתתף בסדנאות אלה (חלקן בתשלום סמלי וחלקן ללא תשלום כלל), לא רק בגלל העצות החשובות והטיפים שתקבלו שם ממנחי הסדנה, אלא גם בשל המפגש עם עמיתים שמתמודדים עם אותם קשיים. זוהי קבוצת תמיכה חשובה ביותר שחבריה אף עשויים להחליט להמשיך ולעבוד בצוותא גם לאחר סיום הסדנה. - מדריכים, בלוגים, אתרים ספרים ומאמרים
הרשת מוצפת בטיפים, עצות והצעות לגבי כתיבה ופרסום של מאמרים, אבל לעיתים מרוב עצים לא רואים את היער. החומר הרב שנכתב בנושא מעיד על כך שהאתגרים הכרוכים בכתיבה הם מנת חלקם של כותבים רבים.
הבעיה היא שהחומרים המתפרסמים אינם ברמה אחידה: חלקם ממש אלמנטריים ושטחיים, ואחרים מעוררי מחשבה אך תמציתיים מדי; אך רוב החומרים שתמצאו ברשת הם בעיקר אקלקטיים ואינם בנויים באופן שיטתי, נדבך על נדבך. העיון בחומרים אלה יכול להרחיב את נקודת המבט שלכם ככותבים, ואולי אף לספק לכם פה ושם תובנות חשובות על הכתיבה שלכם. אבל הבעיה נמצאת במקום אחר, באחד המשאבים הכי מצמצמים שלנו – זמן. זה פשוט ייקח לכם המון זמן עד שתמצאו משהו שבאמת יוכל להועיל לכם.
- קבוצות כתיבה
אפשרות מעולה להסתייע בעמיתים ולסייע להם. קיימים סוגים שונים של קבוצות כתיבה.
- בקבוצת הכתיבה המסורתית מדובר על התארגנות ספונטנית, בדרך כלל קבוצה קטנה של אנשים שרובם בעלי היכרות מוקדמת זה עם זו, העובדים באותו מוסד או נפגשו במסגרת אחרת הקשורה לעבודתם. המפגשים מתנהלים בדרך כלל פנים אל פנים (לפחות עד לתקופת הקורונה), במועדי פגישות קבועים אחת לכמה שבועות או בתקופת החופשה מלימודים.
המשתתפים מתחייבים לקרוא את עבודתם של חבריהם לקבוצה ולתת עליה משוב. הקבוצות האלה מצוינות למי שזקוקים ל"עוד עין" על עבודתם, ובתנאי שחברי הקבוצה יכולים לספק משוב איכותי.
- בקבוצת הכתיבה השנייה, שלצורך העניין נקרא לה קבוצת תמיכה, חברים למשל ארבעה חברים הנפגשים פעם בשבוע לשעה (אפשר גם בזום). כל אחד מהחברים מדווח לעמיתיו במשך רבע שעה על ההתקדמות שלו בכתיבה במהלך השבוע האחרון. המשתתפים אינם קוראים אחד את עבודתו של השנייה, אבל משמשים רשת תמיכה קהילתית עבור החברים בקבוצה. קבוצה כזו טובה למי שצריך "שוטר חיצוני" שיחייב אותו לכתוב, אבל היא אינה מתאימה למי שאינו יכול לכתוב באופן קבוע על בסיס יומיומי.
- כתיבה בצוותא – קבוצה שמתכנסת אחת לתקופה למשך כמה שעות, בהן כל המשתתפים פשוט יושבים וכותבים – איש איש את עבודתו שלו. אופציה זו מתאימה למי שמקבלים תמריץ משהייה במחיצתם של אחרים העסוקים בכתיבה. אפשר להגיע מוקדם או להישאר מאוחר יותר לצורכי סוציאליזציה. קבוצה כזו אינה מתאימה למי שתקועים בכתיבה או למי שזקוקים לפידבק על עבודתם. קבוצת פייסבוק בשם "כתיבה אקדמית" עושה בדיוק את זה, אבל בזום. זהו פרויקט מעניין שלפי התרשמותי גם זוכה להיענות גבוהה של כותבים.
- ליווי/ייעוץ/אימון אישי לכתיבה אקדמית
למי שאף אחת מהאופציות הקודמות לא קוסמת לו – אם בגלל שעדיין לא החליטו על מה לכתוב, אינם יכולים להתחייב לזמני כתיבה קבועים או אם מרגישים שזקוקים להתערבות "עמוקה" יותר – ליווי או אימון אישי יכול להיות פתרון מעולה.
מאמן אישי כזה צריך לבוא מהתחום שבו אתם עוסקים – מיומנויות הכתיבה במדעי החברה (חינוך, סוציולוגיה וכדומה) שונות מאוד מאלו של מדעי הטבע (רפואה, כמיה וכדומה), שלא לדבר על משפטים.
כדאי לציין כאן כי בדרך כלל דווקא מי שנמצאים באקדמיה ויש להם את הכישורים (מבחינת מיומנויות הכתיבה) לשמש מאמני כתיבה – אין להם זמן או רצון להשקיע בליווי שלכם, משום שהם בעיצומו של המרוץ לבניית הקריירה שלהם עצמם. היבט נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא שמאמן אישי צריך לדעת איך ללמד את המיומנויות הללו, איך לגרום לכם לשפר את הכתיבה שלכם, למצוא בה סיפוק רב ולראות בה חלק מהותי בזהות המקצועית שלכם. וכדאי גם לזכור שאימון אישי כזה כרוך בעלות כספית, אבל זוהי בהחלט השקעה לטווח ארוך.